תפוז אנשים - קומונות - גירסה טקסטואלית
תפוז אנשים
Google
 

גדנע אויר

הקומונה הרישמית של תנועת הנוער של חיל האוויר.
חניכים, פל"סים ומדריכים מרחבי הארץ מוזמנים להצטרף, להשתתף, לדבר, להשפיע ולהנהיג!
זה גם המקום עבור חדשים לשאול שאלות ולברר כיצד ניתן להצטרף.
עכשיו ב-FLIX

ארנבים חרמנים למדי
ספיידרמן האיטלקי
2 ארנבים שהוצגו לראווה על שולחן החדשות בעקבות חג הפסחא הקרב, החלו ...
זמן: 00:48   צפיות: 164  

התרסקותו של הצפע... - המדריך מחצרים


04:17 | ‏2008/‏09/‏13
למי ששכח, אמש ציין העולם 7 שנים לפעולת הטרור הנוראית הכל הזמנים: הפיגוע במגדלי התאומים. למי שלא מאזין לחדשות אספר, כי זוהתה באופן סופי גופתה של רוז פיזם ז"ל. אבל בכל הנוגע אלינו, שלשום בלילה התרסק מסוק "צפע" (קוברה) סמוך לקיבוץ גניגר שבעמק יזרעאל. המסוקים חזרו מאימון והיו בדרכם לבסיס רמת דוד. בהתרסקות נהרגו שני טייסים: רס"ן (מיל) יובל הולצמן ז"ל בן 40 (השאיר אחריו אלמנה ושלושה ילדים) ורס"ן (מיל) שי דנור ז"ל בן 35 (השאיר אחריו אלמנה וחמישה ילדים). זה הזמן לרענן את הידוע לנו על מערך מסוקי ה"צפע": איך פותח המסוק? את המסוק, בדיוק כמו את הטנק, שרטט לראשונה ליאונרדו דה-וינצ'י במאה ה-15, אך לאור מחסור בטכנולוגיה ובידע פיסיקלי מתאימים לא ניתן היה אז לבנות אותם. את הטנק בנו לראשונה במלחמת העולם הראשונה ואילו המסוק היה נסיוני לפני מלחמת העולם השנייה וגם בתוכה, אך הוא החל לצבור תאוצת התפתחות מייד לאחריה. מלחמת קוריאה (ראשית שנות החמישים) היתה הראשונה שבה הופעלו מסוקים באופן נרחב, אך תפקידם הסתכם בחילוץ, שינוע ומודיעין (תצפיות). כבר אז היה ברור כי נקודת החולשה של המסוקים היא בנחיתתם. במלחמת קוריאה השתמש צבא ארה"ב במטוסי קרב בוכנתיים וסילוניים כדי לטהר את השטח לפני הנחיתה, אך בראשית מלחמת וייטנם, הדבר הביא לסיכון המסוקים, על כן צויידו המסוקים במקלעים בחלונות ובפתחים. במהלך המלחמה הציע איש צוות אמריקאי מטייסת "הפרשים", להוסיף מקלעים או משגרי רקטות לדפנות מסוקי ה"יואי" (בל 205 "תחמיץ") בכיוון קידמי, עם יכולת ירי של הטייס או הנווט (כשהמכונן טוען אותם). כך נוצרו למעשה ראשוני המסק"רים, אך היו להם מגבלות רבות כשבראשן היווצרות כח גרר (כח התנגדות להתקדמות המסוק) חזק במיוחד. חברת בל ניגשה לפיתוח מסוק שיעודו לוחמה וכך נוצר מסוק סו-סקאוט 207, שהיה מסוק נסיוני ומעולם לא מבצעי. חברת בל התמודדה על מכרז של חיל האויר האמריקני לאספקת מסק"רים ופיתחה את דגם 209 הוא הקוברה, שהיה למסק"ר הראשון בעולם, שיעודו קרב בלבד (אם כי ניתן להשתמש בו לחילוצים). המסוק הוצג לראשונה בשנת 1965 ובשנה שלאחריה כבר בשתתף במלחמת וייטנם. מאז ועד היום חלו בו שינויים רבים וכיום משתמש צבא ארה"ב בסופר-קוברה. האמריקאים השתמשו בו גם בפלישה לאי גראנדה (1983), במבצעים בהאיטי ובפנמה (1989), בשתי מלחמות במפרץ הפרסי נגד עירק (1991/2003) וגם בפלישה לאפגניסטן (2001). במהלך השנים מכר המסוק למדינות הבאות (בנוסף על ארה"ב): תאילנד, קוריאה, פקיסטן, ירדן, טורקיה, טיוואן, בחריין, כוויית ומדינות נאט"ו. ישראל רכשה מסוקי קוברה החל משנת 1975 (נרחיב על כך בהמשך). יפן מייצרת מסוקי קוברה ברשיון ואילו אירן רכשה מסוקי קוברה לפני המהפכה האיסלמית, ולאחר שארה"ב הכריזה עליה חרם, בעקבות חטיפת אנשי השגרירות שם, החלו האירנים לייצר בעצמם מסוקי קוברה מדגם שלהם (בנוסף לחימוש מפרי פיתוחם - תעתיק של חימוש האמריקאי). מה היתרונות של הקוברה על מסוקי קרב אחרים? הדבר הבולט ביותר הוא הרוחב: פחות ממטר (אם לא מחשיבים את הכנפונים). הדבר הזה מאפשר למסוק לחמוק מירי תותחי נ"מ (קשה לכוון עליו). הוא גם יכול לחמוק בקלות מטילי כתף היות שצינור הפליטה שלו מכוון מעלה (לעבר הרוטור) והחום מתפזר במהירות (בנוסף למערכת קירור) וכן יש לו נורים ומוצים. הקוברה היה למסק"ר הראשון בעולם בכל תע"ל (מערכת תצוגה עלית), מד טווח לייזר וקסדת שיעבוד תותח וטילים. בנוסף, בקדמת הקוברה ישנו זווד מילוט שיכול גם לשמש כמושב או כאלונקה ובו יש תיק עזרה ראשונה. ניתן גם להחלץ ע"י המגלשים שלו. מה יתרונות המסק"ר על הטנקים? כמו כל כלי טייס יש לו ניידות גבוהה בלא קשר לעבירות השטח וכן יכולת להשיג גובה ושדה ראייה ובזריזותו הוא יכול להתחמק משדה הקרב, להתארגן ולחזור. כמו כל מסוק הוא יכול לנחות בכל מקום (בדרך כלל קרוב לשדה הקרב) לתדלוק, חימוש והתעדכנות ולחזור לשדה הקרב במהירות וכן הוא יכול לטוס נמוך ולפגוע בכל מטרה. מה יתרונות המסק"ר על מטוס הקרב? כמו כל מסוק הוא יכול לטוס בגבהים נמוכים מאוד קרוב לטוואי השטח ולחמוק ממכ"מ האויב. הוא יכול לשהות זמן רב האויר ויכול לכוון את נשקו באופן מדוייק עפ"י עדכונים מיידיים. הוא גם יכול להסתתר ולהציב מארבים. הוא נושא נשק המתאים לפגיעות נקודתיות ויכול לכוון אותם למטרה תוך מאיות השנייה. המסק"ר צמוד ללוחמי הקרקע והים לאורך כל המלחמה. האם יש למסק"ר חסרונות? כן, הוא פגיע יותר (אם נפגע) ממטוס או מטנק, יש יותר סיכויים לתקלות ולפגעי מזג אויר, וכן הטיל שלו יותר איטי מפגזי הטנקים, עליהם הוא יורה (20 שניות בממוצע לטיל מול 1.5 שניות לפגז). בנוסף, האבק שנגרם מטיסתו פוגע בו (שחיקה) וחשפת אותו. מיהם אנשי הצוות? בקוברה ובכלל ברוב מסוקי הקרב יושבים שני אנשי צוות אויר. בניגוד למטוסי הקרב בהם יושב הטייס מקדימה והנווט (מפעיל מערכות הנשק) יושב מאחור, במסק"רים יושב הנווט מקדימה והטייס מאחור. בניגוד למטוסי הקרב בהם הטייס הוא המפקד שנותן הוראות לנווט, במסק"ר הנווט הוא המפקד שנותן הוראות לטייס. הסיבה לכך פשוטה: בעוד מטוסי הקרב מגיעים מאזור המרוחק משדה הקרב ופעילות הנווט היא קצרה יחסית לפעולת הטייס, במסק"ר המסוק צמוד לשדה הקרב והפעלת מערכות הנשק היא רוב עבודתו ועל כן מוטל כובד המשקל על הנווט.


עוד בתפוז אנשים

ואיך אפשר בלי תקלות? להלן המשך... - המדריך מחצרים


00:02 | ‏2008/‏09/‏13

מדוע רכשה מדינת ישראל את הקוברה? בגלל לקחי מלחמת יוה"כ. כשפלשו צבאות מצרים וסוריה בצהרי 6/10/1973, הם עשו זאת עפ"י הדוקטרינה הסובייטית, וחדרו בגלים עצומים של חי"ר, הנדסה ושריון. לכוחות הקרקע המופתעים, לא היתה יכולת להדוף אותם. מטוסי הקרב לא עשו זאת כיוון שלא נשאו חימוש מתאים, לא היה להם מודיעין בזמן אמת, הם היו רחוקים משדה הקרב, הפגיעות היו מאוד לא מדוייקות (קשה מאוד לפגוע בטנק בטיסה של מאות קמ"ש) והכי גרוע היתה הקירבה לנ"מ האויב. אין ספק כי אילו היו מסק"רים במהלך מלחמת יוה"כ, תוצאות הקרבות היו אחרות לגמרי. מה עשה ה"צפע" (קוברה) בחיל האויר? כבר בשנת 1974 נשלחו 4 טייסים ללמוד על מערך ה"צפע" בארה"ב. המסוקים הגיעו לישראל בשנת 1975 והוכנסו לטייסת ניסוי מסוקים בתל נוף. בשנת 1977 הוקמה עבורם "טייסת הצפע הראשונה", שהפכה לטייסת "הקוברות הדרומית" עם הקמת טייסת "הקוברות הצפונית" מספר שנים מאוחר יותר (1985) . כמו כן קלטו שתי הטייסות גם את מערך ה"להטוט" (דיפנדר), שאוחד מאוחר יותר לטייסת "מגע הקסם" (משם הגיעה אלינו סגן ליאת אלון) בשנת 1980. הפעילות המבצעית הראשונה של ה"צפע" היתה מבצע "אבי החכמה" (שמו המקורי של מבצע ליטני), אך המסוקים לא הגיעו לידי מגע עם האויב, כך שפעולתם המבצעית הראשונה היתה ביום 9/5/1979, כשרדפו אחרי חוליית מחבלים ששיגרה קטיושות לעבר ישראל מתוך בית עלמין. מסוקי ה"צפע" נתנו להם להימלט והשמידו אותם בתוך בניין בו הם הסתתרו. מלחמת של"ג (1982) היתה התצוגה הטובה ביותר למסוקי ה"הצפע". במלחמה זו הם השמידו מטרות רבות למחבלים כמו גם לצבא הסורי ולאורך כל המלחמה לחמו המסוקים בצמוד לכוחות הקרקע והים של צה"ל (הטייסים מספרים שהם ישנו באוהלים בשטח). ביום 23/4/1981 איבד חיל האויר את ה"צפע" הראשון שלו כאשר אחד המסוקים נפל לים (המסוק וצוותו לא נמצאו לעולם). ספק הפלה מתותחי 23 מ"מ של המחבלים וספק תקלה טכנית הם הסיבות לכך. במהלך המלחמה נפגע מסוק נוסף ונאלץ לנחות בשטח האויב. הצוות חולץ ע"י מסוק "צפע" אחר והמסוק חולץ ע"י מסוק יסעור, שאיבד את האחיזה על ה"צפע" בשטח ישראל וה"צפע" נפל והושמד. ה"צפע" המשיך לפעול בלבנון עד הנסיגה ביום 23/5/2000 וזכורים במיוחד פעולותיו במבצעים: "דין וחשבון" ו"ענבי זעם". הפעילות הראשונה של ה"צפע" נגד כוחות פלסטינים היתה באירועי פתיחת מנהרות הכותל בשנת 1996 אז פגע ה"צפע" במחבלים ושוטרים פלסטינים שירו לעבר כוחותנו ואף נגד מוצב מצרי שירה לעבר מוצבנו ברצועת עזה (שם נהרג אל"מ נביה מרעי ז"ל). בתקופת "גאות ושפל" פעל ה"צפע" בכל הגזרות וזכורה מאוד התמונה הידועה בה הוא נראה משמיד את המסוקים של עראפת ואת המשוריינים של המשטרה הפלסטינית. פעולתו באה לביטוי בצורה הטובה ביותר בעת מבצע "חומת מגן" באפריל 2002, שם פעל בצמוד לכוחות החי"ר. ה"צפע" הופעל רבות גם במלחמת לבנון השנייה (שם פעל בצמוד ללוחמים) וגם במבצע "תיבת נח" (תפיסת האונייה קארין a בים סוף). ה"צפע" השתתף באינסוף חילוצים, בינהם שלושה מפורסמים במיוחד: חילוצו של סא"ל ישי אבירם (הטייס שטס ב"קורנס" עם רון ארד) משטח לבנון ביום 16/10/1986, חילוצם של ארבעת חיילי גולני במבצע "כחול חום" (9/12/1989) וחילוצם של שמונת חיילי הנח"ל בשריפה בסאלוקי בלבנון בשנת 1997. אך על אף כי ה"צפע" נחשב מסוק אמין הוא לא חף מתקלות. ברבות מהן זה הסתיים בנחיתת אונס או בהתרסקות קלה, אך שלושה מהתאונות היו קטלניות: ביום 18/3/1987 נפל מסוק קוברה מגובה 300 מטרים עקב תקלה במערכת ההיגוי והתרסק לתוך הפרדסים של טירת צבי. בתאונה נהרג מפקד טייסת "הקוברה הדרומית", סא"ל ציון בר אור ז"ל ואילו סג"מ יובל וגנר נפצע קשה ונשאר משותק לכל חייו. ביום 15/3/1998 התרסק "צפע" נוסף, הפעם בים מול נתניה. מפקד בסיס פלמחים, תא"ל שמואל אלדר ועמו סגן אילן גור ז"ל נהרגו. כמו בתאונה שלשום, גם כאן התפרק הזנב. וכאמור התאונה הקטלנית השלישית התרחשה שלשום. משנת 1996 מפעיל ביס"ט (בית הספר לטיסה) מסוקי "צפע" במגמת מסק"ר (החליף את ה"להטוט"). עם כניסת מסוקי ה"פתן" ולאחר מכן גם ה"שרף" צומצמה פעילות ה"צפע" ובקיץ 2005 אוחדו שתי טייסות הצפע לטייסת אחת בשם טייסת "המסק"ר הראשונה" (היה לי הכבוד להדריך אותם במוזיאון הביזיון ימים ספורים לפני האיחוד ואף לארגן טיול בטייסת לקורס 47 כשביקרו בפלמחים). בשנת 2006 הועברו מספר מסוקי "צפע" לטייסת "הדרקון המעופף". האם ה"צפע" ביצע "הפלה"? כן. הקוברה היה למסוק הראשון בעולם שהפיל מסוק אחר. ההפלה הלא רשמית הראשונה התרחשה סמוך למלחמת של"ג כאשר צוות ישראלי של "צפע" ירה לעבר מסוק mi-8 של חיל האויר הסורי והשמידו. מודיעין אויר לא קיבל את ההפלה, היות שלטענתם, המסוק (הסורי) כבר נגע בגלגליו בקרקע, אך זה נחשב השמדת מסוק ע"י מסוק אחר הראשונה בעולם. במלחמת אירן-עירק, הפילה קוברה אירנית מסוק עירקי (לא ידוע מאיזה דגם) וזאת הפלת מסוק-מסוק הראשונה בעולם.   ומה עם מוזיאון הביזיון? במוזיאון הביזיון ישנם שני מסוקי "צפע" בתערוכה: הראשון (מספרו 115) הוא מדגם g (ראשון דגמי הקוברה) והוא מתאפיין בחופה עגולה (לא בזויות כמו היום) ובשני תותחי 30 מ"מ (ולא בשלושה קני מיניגאן 20 מ"מ כמו היום). כמו כן ישנו גם מסוק מדגם s (השמיש כיום בחיל) שמספרו 444 (במקור 026). בבניין התערוכה ישנו דגם של "צפע" (מספר 397) וכן מראים שם כיצד חילץ ה"צפע" את סא"ל ישי אבירם.           וזה הכל? לא, יש גם פן אישי, אם תרצו קוריוז עבור ידידנו עדן: אחד הטייסים הראשונים שהביא את מסוקי ה"צפע" לארץ הוא תא"ל (מיל) אפרים סגולי שלימים היה מפקד אחת מטייסות ה"צפע" (אני לא זוכר איזה מהם) ומפקד בסיס פלמחים (הוחלף ע"י שמואל אלדר ז"ל). בנו אלעד היה חניך שלי בקורס 44 (ביחד עם דרור) במוזיאון הביזיון. אלעד היה המדריך היחיד שאני בחנתי אותו במבחני הקבלה (כשהוא עוד היה לוחם בנ"מ) וזאת ההזדמנות שלי להחמיא לו: אמנם היה לי ויכוח עם אמ"ס לגבי מי המדריך בעל הידע הרב ביותר בענייני מסוקים בכלל ומסק"רים בפרט (אמ"ס טוען שזה מיכה שוורץ ז"ל ואני טוען שזה אלעד סגולי), אבל אין כל ספק שאלעד הוא מדריך הנ"מ הטוב ביותר בכל תולדות מוזיאון הביזיון (בעצם יש ספק: אם תשאל את דרור הוא יגיד לך את אותו הדבר על מישהו אחר, אבל מתוך צניעות לא אגיד לך מי). אלעד גם אחראי על כתיבת עיתון בשם בלת"מ במוזיאון (שהיה קיים רק בתקופת ג"י) והוא זה ששידרג את ספרי הלימוד בתחום הנ"מ (וגם לי יש כמה סיכומים בספר). כמו כן אלעד היה הסגן של ג"י והמחליף שלה במשך זמן רב והוא זה שצילם את כל התמונות בגלויות שמוכרים בקפיטריה. כמו כן בחקירת תאונת ה"צפע" משתתף עוד חניך שלי (הפעם מקורס 43), ששמו קמ"א (קצין מקצועי אקדמאי) א' (אני לא יודע אם פרסום שמו מהווה עברת ב"מ, לכן אכתוב רק את האות הראשונה של שמו), ואני מאחל לו בהצלחה. מצפה לתגובות, שאלות, הערות והארות. צבי.|1|

שי דנור הוא שכן של ידידה שלי - G u i t a r B o y


04:17 | ‏2008/‏09/‏13

כאב לב גדול. כולה בן 35, עם אישה ו5 ילדים, ככה הולך. כששמעתי את זה פשוט הרגשתי כ"כ רע. ידידה שלי סיפרה לי שעד 1 בלילה התקשורת היתה שם ליד הבית... אני לא חושב שזה נכון להתנפל ככה על משפחה שרק שכלה את אביה... יהי זכרם ברוך!|1|

Copyright©1996-2014, תפוז אנשים בע"מ