מכינת רבין מחזור ט

של החודש האחרון בערך... מה שחדש יותר נמצא למעלה... כולם מזמנים להוסיף!

אז גם אני אעדכן.... נתחיל בזה שהגעתי הביתה עכשיו אחרי שבועיים בבסיס (בסיס המפקדה של הגדס"ר שנמצא בכרם שלום)שכללו הכנת סגל עמוסה,בריסטולים, בדואים, עובדי מפקדה ממורמרים  והזויים ותורנויות מטבח לרוב! אז קודם כל אני אזכיר שאני משקית הוראה בגדסר (גדוד הסור המדברי) הבדואי- שונה מאוד ממחווה אלון, אני בסגל ביחד עם לנון, ניבי- עוד מישהי מהקורס ועוד מישהי שעושה שם סבב ב', חוץ מזה יש לנו קצינה שהיא ממש חלק מאיתנו וחברה טובה (זה מה שרחלי עשתה שם) וגם עוד משקית מקסימה שחתמה על חוד קבע כדי למקצע את הסגל החסר ניסיון שלנו. אז במהלך השבועיים האלה בעיקר הכנו את הקורס, עשינו מבחנים לחיילים שהולכי לבוא לקורס,( "איזה אות זאת?" "נכון ו - כל הכבוד"!) ועבדנו המון כשעוד יש המון עבודה והקורס נפתח בייום ראשון!! אני לנון מקבילות ד"א! חוץ מהכנות הקורס בשבת שמרנו (כל שמירה 4 שעות ובלי נשק אבל מותר לעשות הרבהיותר מ"לשמור ונשום"), טחנו מטבחים עד שידי קיבלו צורה של ברזלית, שיחקנו טאקי מטורף לתוך הלילה ונחשפנו לחבורת הטיפוסים ההזויים שמגיעים לשם בתור חילי מפקדה (יהודים לא בדואים). חוץ מזה אנחנו גם די בתוך גדוד מבצעי ככה שכל הזמן יש פעילות לרות שאנחנו לא כזה מודעות אליה ומדובר בדברים שאי אפשר להעלות מעל דפים אלה... אז בקיצור ממש ממש כיף ואני ממש מתרגשת מפתיחת הקורס והחיילים שלנו ממש חמודים! אני אסיים אנדוטה קצרה- ביום חמישי- הוחלט על עוצר יציאות בבסיס בגלל מישהי שגולתה אצלה צהבת ועשתה תורנות מטבח לפני חודש ואמרו שעד שכולם מתחסנים לא יוצאים מהבסיס! וכך היה.. יום הזוי לחלוטין! אם הצלחתם לקרוא עד לכאן אי ממש מודה לכם :) שבת שלום! אוהבת מאוד! אלה|1|

החיים שלי השתנו מהקצה אל הקצה... אוקי קצת הגזמתי אבל טאם טאם טאם טאם טאם- מיפקצו אותי! אני מפקציתתתתתתתת לקח לי איזה חמישה ימים לצאת מהשוק הראשוני ועכשיו אני בשלבי עיקול המצב. לא רק שמיפקצו אותי אני גם בפלוגת ניר (ניר זה הבית =)..)  וחוץ מזה כרגע אני ברגילה. טוב אני אסביר לכם קצת. למי שלא יודע בהכשרתי בקורס הו"ד הוכשרתי להיות משק"ית עולים (כבוווד) ושובצתי בדיוק כמו שרציתי- במחווה אלון. זתומרת מפקדת עברית של עולים חדשים בטירונות... מה ששונה משאר המקומות כי שמה את פשוט המשקית עברית שלהם פה אני של טירונים אז זה עם דיסטנס וכאלה, אבל לא יותר מדי את לא מורידה אותם לפק"לים את לא אחראית על הת"ש שלהם והזכויות וכאלה אז אמנם אחרי הטירונות בשלב הקורס רוב היום את איתם אבל את דואגת למטרה העיקרית והחשובה ביותר בעולם בערך- שידעו עברית. זה מה שהייתי עד שהודיעו לנו את השיבוצים והודיעו לי שאני בניר (שזה להיט) אבל כבר לא משק"ית, אלא מפק"צית!!!!!! מה שאומר פשוט המכ"ית טירונים שלהם.... אחראית על הת"ש שלהם על הרובאי על המשמעת על הכושר הגופני (שלי אין אז זה קצת אבסורד) ומלמדת אותם ציונות (שזה ליגה) קיצור כמו המפקדת הטירונות שלם רק לשלושה חודשים עם אקסטרות כמו ציונות וזמני מפקד וכאלה... עכשיו מה מיוחד בניר? ניר זאת הפלוגה הכי נמוכה במחווה אלון!!! העולים החדשים עם העברית הכי נמוכה, משמע- יש חיילים שלא מבינים אותך ב-כ-ל-ל!!!!!!! זאת הפלוגה עם הכי הרבה בעיות משמעת (נוטים להגיד שאם לא היתה להם בעיית עברית הרבה מהם היו מגיעים לחוות השומר, לא בדקנו את זה יותר מדי אבל זה מה שאומרים) יש להם בעיות ת"ש פסיכיות... הרבה פעמים החיילים לא יודעים עברית בכלל אבל הם המון שנים בארץ מה שמראה על רמה אישית נמוכה. וכו' וכו' עכשיו אני לא ממש יודעת איך זה יהיה, כי המחזור לא הייתה את הפלוגה הזאת וזה רק ממה שהסגל של ניר אומר אני רק יודעת שכשאמרתי לסגל שמפקצו אותי ושאלו אותי לאן ואמרתי ניר אמרו לי "וואוו חריף" או "וואו אז ממש ממש מיפקצו אותך לא מיפקוץ בלאי" וכל מיני תגובות קצת מלחיצות.. אבל יהיה מאתגר ויהיה טוב! בטווווווווווווווח. חוץ מזה שאני עכשיו ברגילה ואם למישהו יש הצעות מעניינות- אתם יודעים את הטלפון שלי ואם לא תבררו!!! ומי שעדיין לא הבין את הכינוי- זאת עדי =) חיים טובים ונחמדים לכולם. אהה וסתם בא לי להגיד, שהחיילים עזבו ביום שלישי ואחרי יום ארוך של הפקות לקחים ברביעי לקחו את כל הסגל לטיול ג'יפים מטורףףף איפה שעשו לנו את הקייקים עם המכינה!!! אז חוץ מזה שאני ומאיה התרגשנו והיה נחמד להזכר באותו יום אחרון של הסדרת סיכום בתוך הקייקים, היה טיול בנננננזונה!|1|

סוף סוף סיימתי קורס מאבחנות פסיכוטכניות - הקורס לבנות בין הארוכים בצהל... ההכשרה לא נגמרה ויש לי עוד סטאז' לעשות אבל אני כבר מתחילה את העבודה בלשכת גיוס ומתחילה לעשות יומיות בטבריה - בתקווה למצוא לשכור דירה עם הבנות מהקורס שלי באיזה קיבוץ בסביבה. אז מי שגר בסביבה ויש לו קשרים בקיבוצים שקרובים לטבריה - שייצור איתי קשר דחוף! חוצמזה מי שרוצה לחשוב על הגעה משותפת לטקס כומתה של גבעתי שידבר איתי.. אה כן! אני ברגילה בשבוע הבא, אז כל מי שיש לו זמן שייצור איתי קשר !|1|

כבר הרבה זמן שחשבתי לכתוב פה, ואיכשהו כל פעם לא יצא.. אז בהתאם לרוח המכינאית המשתפת - קצת עדכונים: אחרי קורס ארוך ומייגע- סיוט מזעזע שלא נגמר אז- שכיום נראה כמו חוויה איטנסיבית במיוחד, הגעתי לקרייה לבטאון חיל האוויר. הקרייה בהיותו אחד המקומות הנוראים בעולם, מורכבת בעיקר מחיילים וחיילות שמעבירם את זמנים בכדי לפנות מקום לעוד זמן,(הו כוורת כוורת...) ובין לבין לאכול קצת פרישייק, לקנות המון פחיות במכונות שתייה (הידעתם שניתן לשלם על אלו גם בכרטיסי אשראי?)ואם ממש משקיעים אז איזו ארוחה בבית הצריכה הגדול בארץ- עזריאלי. בכל מקרה, אני וחבריי לקורס- בין בני האדם היחידים שם שאוכלים בחדר האוכל- ומצטערים על זה כל עם מחדש, עמלים כרגע די קשה על הדד-ליינים לבטאון הבא, שיגיע עוד הרבה זמן- פשוט מרגע שהכתבות כתובות יש עוד חודש של הברה מיד ליד אצל גורמים בכירי שמאשרים או פוסלים כל פיפס שכתבנו. אני אחראית על התחום של כל המטה- כל הדרג הבכיר שקובע מה הולך בחיל האוויר ויושב בקרייה (בנניין של שי ומאיה הקטנה ובקרוב גם של עינבי)- מה שחושף אותי להמון דברים מסווגים וממש מעניינים, אך מאלץ אותי להישאר בקרבת הקרייה, להצליח לא לאחר לאנשים בכירים. (מספר הפעמים שרצתי לבנין ההוא מתנשפת כמעט זהה למספר הפגישות שקבעתי) ומצד שני יש לי כנף חמודה וקטנה בשם חצור- עם שתי טייסות קרב משפחתיות- ששם ממש תענוג להסתובב, כי הכול באווירה יותר חברמנית, עד כמה שאפשר להיות חברמן עם טייסים, והרבה הסתובבות מרעננת.. בין החב'רה החדשים שהגענו מהקורס יש אווירה ממש כיפית- יוצא לנו לצאת בערבים לפעמים לקפה (הו הבורגנות), ובעיקר המון צחוקים משותפים ונסיונות לשנות את המערכת המרובעת. בכלל, למדתי קצת יותר להסתדר עם ת"א, שפיתחתי סלידה די עזה ממנה כל חיי- ואני לומדת לנצל את העובדה שיש לי יומיות ושאין לי עדיין איפה לגור (משק"יות ת"ש ארורות) ליציאות תרבותיות לסרט או מסעדה עם הסבים בירושלים, אמא, או חברים מכל מיני מקומות שמגיעים למרכז- שבוע שעבר ישבנו גיורא שבר טרנפורמציה מקיבצוניק לתל-אביבי שמצוי ברזי העיר לארוחה ובירבנו על עברנו במכינה... בקיצור- כשיו העבודה קצת לחוצה, כי יש לי הרבה להספיק, אבל סה"כ אני נהנת, וכבר מחכה להכינס לעניינים ולהרגיש שהכל זורם יותר בקלות- ואם מישהו נקרה בדרכו לאזור שירים טלפון כי בערבים אני פנויה להצעות:) ד"א- כל מי שמגיע לטקס כומתה של גבעתי שישרשר כאן כדי שנוכל להתארגן על נסיעה משותפת - מישהו יודע בכלל איך מגיעים? מקווה להתראות בקרוב קליה|1|

כמה כיף לשמוע התפחויות ממך, ומכולם.. אז גם אצלי יש עידכונים, ובגלל שאני באה לטקס כומתה.. נתעדכן!! מקווה לראות את כולם.. איך מגיעים??|1|

תמיד אני כשאני רואה במחנה אני חושבת איך נוכל להשיג גם את הביטון או איך שלא כותבים כדי שנוכל לקרוא גם כתבות שלך... אל תשכחי אותי תפרסמי אותם או משהו שנהיי גאים =) חוץ מזה שאני ברגילה ואני קרובה אלייך, דחוף להפגש!|1|

אבל רק בגלל שאני עושה משהו ממש מגניב!! טוב, אז קודם כל גם אני סיימתי קורס הו"ד, למי שלא בעניינים (וזו לא הייתה משימה קלה), ושובצתי לקורס לשיפור רמת עיברית של בני מיעוטים (יענו בדואים, דרוזים ואתיופים) במחו"ה אלון. אז דבר מגניב מס' 1: סהר איתי בסגל!! סה"כ אנחנו כרגע סגל של 6 בנות, בתקווה למצוא עוד 4. דבר מגניב מס' 2: הקורס שלנו יפתח רק בינואר, אז בנתיים במקום סתם להירקב במחו"ה, הצבא (בעזרת דחיפה רצינית מהקצינה שלנו, שהיא  ב מ ק ר ה ממחזור ז' של המכינה) החליט לשלוח אותנו להיות מורות-חיילות בבאר שבע ל5 שבועות. אז בקיצור- אני פשוט חיה עבודה קהילית כהווייתה במשך חודש! אנחנו גרות בדירה באמצע באר-שבע, מבשלות לעצמנו ארוחת בוקר וערב מאוכל שאנחנו מוציאות ממחנה נתן. בבוקר אנחנו עובדות בבית ספר תיכון לבדואים (בתוך מחנה נתן! שזה אחת הסטיות הכי גדולות ששמעתי עליהן במדינה שלנו), ואני מלמדת חמישה י'ניקים בדואים לקויי למידה איך לכתוב ולקרוא בעברית (לא קל בכלל, אבל מצחיק לאללה), ואחרי הצהריים אנחנו עובדות עם ילדים אתיופים במרכז קליטה. חוץ מזה התעוררו השבוע כמה בעיות בדירה, אז מה עשינו? נכון, שיחת קבוצה ב6 אנשים (החלום של כל מכינאי). אז זהו, אני די חיה מכינה למשך חמישה שבועות עכשיו. לא הכל שושנים, אבל סה"כ ממש כיף, ומנסים לנצל כל רגע שנשאר לפני שחוזרים לצפון הקפוא. חוץ מזה אני מתגעגעת ה מ ו ן לכולם. מקווה שהולך לכולכם טוב ושאתם מרוצים מהמקומות שאתם נמצאים בהם. תשמרו על קשר! אוהבת אתכם! נאורה.|1|

שלום לכלום..מה נשמע? הנה עידכונים חמים מגזרתי- למי שלא יודע סיימתי טירונות 03 בחיל השיריון ואני בשלב מקצועות הטנקים, מה שאומר שאני הולך להיות טען (דור המשך לאבישי בן אהרון וזיו דה-יונג ממחזור ח'). כרגע הולך טוב אני כבר עושה תרגולות טעינה ומשתדל לא לאבד ידיים בדרך אבל את עיקר זמני אני מבלה בכיתות עם מדריכות שיריון שמדברות ומדברות ומדברות על דברים שאף אחד חוץ מהן לא מבין. למי שלא מעודכן החלפתי מספר פלאפון- 0502499335 מוזמנים להתקשר ולקשקש בנוהל שבת|1|

זה בכל אופן , צהריים טובים מכינאים יקרים והנה כמה עידכונים מחיילי גבעתי האימתנים! השבוע עלו החיילים מהבא"ח הנחמד והיפה להר קרן, המקום בו יבלו את שלושת החודשים הבאים, הרבה שטח הרבה ירי הרבה מנות קרב. הר קרן לא מפחיד כלכך כמו שתיארו, בסיס באמצע שום מקום שברגע שאתה יוצא צעד אחד מחוץ לש"ג אתה כבר בשטח אש, אין שום דבר מסביב לא עצים ולא כלום,קיצר חור, אבל כרגע יש אחלה אוכל בחדר אוכל שזה מעולה. השבוע גם היה שבוע חוליה, בתרגום לגובניקית, 4 לוחמים אחד מהם מפקד חוליה, רצים בהסתערות כדי לכבוש כיפה,ישנו בשטח 2 לילות, ותכלס היה מאתגר, החוליה שלי שמורכבת מאני ועוד שלושה חברה נחמדים בהחלט(חמינסקי הקלע, בוכריס הנגביסט ואלירן המטוליסט), ירינו במטרות רצנו בראבק וצרחנו פקודות בהחלט היה חוייה כיפית. בכלל כרגע בהכשרה אנחנו בשלב שמתחילים לדבר איתנו, על האימון המתקדם על זה שאנחנו בוגרים ומתייחסים אלינו טיפה יותר בצורה בוגרת, וכל היחס אמור להתחיל להשתנות בקרוב מיחס אל טירון, אל יחס אל לוחם. דבר אחרון מסע הכומתה וכל הטקס שנערך בקרוב, התאריכים משתנים ואני עדין לא יודע מתי להגיד להורים שלי לבוא, יכל להיות שזה ב22 או ב29 בנוב כרגע זה לא ממש סגור, כאשר יודיעו לנו בוודאות נודיע לכם כדי שתבואו ותשמחו בשמחתנו. אגב התחלנו לסגור חצאים כלומר שבוע בבית שבוע בבסיס, שזה באסה אבל עברנו את פרעה ונעבור גם את זה. תום .|1|

כי הלוז שהמפ אמר זה שחוזרים לשבועיים כשביום חמישי ההשבעה ומיד אחר כך רגילה. כל עוד אנחנו לא אומרים אחרת תתכוננו ל22. חוץ מזה קיבלתי את הדיסק עם התמונות מההשבעה ויש לי מלא תמונות של כמעט כל המכינאים, יותר מאוחר אני יעלה לפחות חלק. חוץ ממה שתום סיפר שעבר עלינו השבוע באו 60 נערים מתנועת הצופים ועשינו להם הדגמה של תרגיל. בתרגיל השתתפו בערך 12 חיילים כשמתוכם 3 מכינאים. הכיתה של שי, יותם שהיה דגלן, וכמובן שצריך גם מאג, שלא נמצא בכיתה של שי אז הביאו אותי + מאגיסט מס' 2. מה אני אספר לכם... קיבלנו הקצאות מטורפות אני פשוט יריתי ויריתי כמו מטורף וזה לא נגמר! היה כל כך כיף, בסיום ההסתערות על הכיפה עשינו נסיגה תחת מתקפת אב"כ... פשוט שואה הדבר הזה... הפילו לנו פצוע נגביסט שהוא בגודל שלי או אפילו קצת יותר והיינו צריכים לסחוב אותו על אלונקה כשאנחנו ם מסכות אב"כ שזה אומר שאתה נושם כמו איזה חולה אסמטי. הדובדבן שבקצפת היה ילדון חנון עם גשר שבא אלינו עם מטרת קרטון מחרוררת ובלון מפוצץ וביקש חתימה:) לסיכום היה תרגיל ממש כיף, יש סיכוי טוב שתראו תמונה שלי בעיתון במחנה אז תחפשו ביום חמישי הקרוב.|1|

טוב אני אגיד קצת מה קורה איתי-גובניקית שכמותי(תגובה לתום) טוב..אז הקורס עובר מעולה..שבוע הבא אני יוצאת לאבטשים ליד גדרה.. ואמממ אנחנו כל השבועות מתאמנות הרבה, במהלך הקורס יהיו לנו הרבה בחנים כמו בוחן מסלול, פלוגה, ירי לאחר מאמץ, מסעות, וריצות נפח של 10 ק"מ ..בקיצור לוחמים יקרים שלי אני מזדהה איתכם ורוב מה שאת עוברים אני גם עוברת.. בנוסף אנחנו מעבירות אימונים ברמה גבוהה לצוות שלנו ובהמשך הקורס נעביר אימונים ליחידות מיוחדת שבאים לבסיס ווינגט.. כרגע אני נכנסת לאמצע הקורס ובאמת שאני נהנת מכל רגע! ואני מזכירה לכולם אם את בווינגט תרימו טלפון.. דרך אגב שינתי מספר-0509014246! שיעבור עלינו שבוע טוב..או שבועיים למי שסוגר:] מתגעגעת|1|

שלום אנשים יקרים ! גם אני גיליתי את פלאי הטכנולוגיה.. למרות שזה ממש מוזר לכתוב על המסך מה עובר עליי ולפרסם אני אנסה (: טוב אני מתגוררת כרגע כבר כמעט חודשיים בתל אביב יחד עם 13 חבר'ה וגיורא, בתוך דירה קטנה ומקסימה בשכונת שפירא, שהיא קטנה ולא כל כך מקסימה. קשה לי נורא לעצור רגע ולסכם כי כל יום הוא כמו שבוע בערך ויש מלא מלא חוויות אבל בהכי גדול ומתומצת אני די מנסה לבנות לי איזשהי שגרה. אני מתנדבת יומיים בשבוע במועדונית של משרד הרווחה (מקום בלב) , ומפעילה שם חוג מוזיקה. ויומיים נוספים בשבוע אני מתנדבת בגן ילדים – (שאכנס אליו משבוע הבא) ומפעילה בו את "פרויקט הגן הקסום" שזה אומר לבנות גינה עם – ירקות, תבלינים,קומפוסט, פסל סביבתי,גינת פרפרים, בריכה, פינות האכלה לציפורים וכו' וכ'ו יחד עם הילדים וגם להעביר להם פעילויות שקשורות למודעות סביבתית הכרת הטבע ולמידה באמצעות התנסות וחקירה. חוץ מזה אני עובדת בשביל הכסף בניקיון בתים שזה רווחי מאוד, קצת בקייטרינג, ומלשיר ברחוב. פעם אחת בשבוע כל הגרעין שלנו מתכנס ליום גרעין שבו אנחנו פותחים את היום בשחרית (בול כמו במכינה) לומדים: – חלוציות (עם מוקי צור המלך), כלכלה, זהות יהודית, ודיכוי בחברה אחרי זה יש שיחת גרעין (שזה כמו שיחת קבוצה) וערב תרבות (שזה כמו אינטיליגנציה). ביום ראשון וחמישי בערב יש לימוד פתוח שמערב את כל הקבוצות הפועלות בשכונה ואנשים מהשכונה, וכל יום ראשון בערב יש מפגש עם גרעין של בנות שירות לאומי. זה המסגרת. אני ממש שמחה שבחרתי בה כי היא מאוד נכונה בשבילי יש בה הרבה חיפוש דרך, הרבה התמודדות עם אנשים (לא תמיד זה פשוט) ובגדול זה קצת כמו מכינה.. אבל לא בתוך בועה ועם הרבה מקום לאנשים לבחור להם איך הם מעצבים את הזמן שלהם. אני מקבלת מדים ב-13 בינואר. מוזר. וואו אני קוראת את מה שכתבתי וזה נשמע ממש מושלם. אז זה לא כל כך מושלם כמו שזה נראה.. זה חיים ואני אצטט פה את איריס "יום אסל יום בסל" .. שיהיה לכולם סוף שבוע טוב... ושכולנו נחזור עם כוחות חדשים אוהבת לירון (:|1|

למרות שברור שלא.. מוזר לקרוא חוויות כאלה לעומת מה שאנחנו עוברים בצבא. בהחלט פרוייקט מבורך ואני ממש מקווה שתזכי לכמה חידודים ותובנות בזכות החיים המשותפים שאת חווה. אין ספק שגרעין שיתופי זה כלי מצויין לתיקון אדם - נצלי אותו. המון המון בהצלחה!|1|

אז תהפוכות החיים והכיוון שמסעיר שהצבא הביא אותי אליו בהחלט מרצים אותי! למי שלא יודע עברתי למשרד הביטחון לבסיס מבצעי ומעניין מאוד, אני בתפקידי סמבצ"ית ושני תפקידים נוספים משניים שקיבלתי קשורים בהדרכה (ממש כמו שרציתי..)- מש"קית צפ"ה (צוות פיתוח הדרכה) ומשקית חינוך (ממממש כמו שרציתי)... אני הולכת לעבור קורס הכשרה למש"קיות צפ"ה ובעצם לומדת להדריך (שוב), להכין תיקי מדריך ולהעביר ביקורות ומשובים על הדרכה של חיילים, ובגדול הכשרה של מפקדים להדריך חיילי מילואים בהתאם לבסיס שלנו (ששש, מסווג). תפקיד המש"קית חינוך הוא בעצם ליצור פעילויות הווי בסיס ודברים ערכיים נוספים, למשל עכשיו אני עובדת עם מש"קית נוספת על טקס רבין, ואני מנסה (הלוואי שיצליח) להפעיל פעמיים בשבוע עבודה קיהלתית ברמלה, בה אנו נמצאים... כבר דיברתי עם מועדונית שמאוד שמחה לקבל אותנו אחה"צ וכל מה שנשאר ובערך הכי קשה זה לגייס כספים ואנשים... אז חבר'ה, בסופו של דבר הכל קורה לטובה. ויום אסל, יום בסל! ויפה שעה אחת קודם... מזל טוב לבנות חינוך על סיום הקורס!! בהצלחה בסדיר:)|1|