תפוז אנשים - קומונות - גירסה טקסטואלית
תפוז אנשים
Google
 

פרוייקט תזונת האדם

בכל שרשור נעסוק ברכיב תזונתי חיוני או מזון מסוים ונפרט את כל המידע הקיים לגביו.


|הדגש|פרוייקט תזונת האדם|סדגש|
כל מי שיש לו ידע בנושא מוזמן לתרום לפרוייקט |4U|
(תזונה, טבעונות, צמחונות, בריאות, רפואה, ויטמינים, אבות המזון, תוספי מזון)
עכשיו ב-FLIX

מדינת אפרטהייד?
מבצע צוק איתן
רבים לא יודעים דבר על ישראל. להגיד שהיא מדינת אפרטהייד זו הוצאת ...
זמן: 05:46   צפיות: 45  

חלב - השקר הגדול. - lightflake


14:39 | ‏2008/‏04/‏17
שרשור ענק לכבוד חג השבועות 2006. הרבה מחקרים מדעיים שבין השאר מראים שאין כל קשר ממשי בין צריכת מוצרי חלב לבין צפיפות העצם. http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=301&msgid=79037330


עוד בתפוז אנשים

מיתוס החלב - מאמר מאת יאיר גלבוע - lightflake


05:27 | ‏2007/‏02/‏15

http://www.free.org.il/nut/articles_plus.html מיתוס החלב יריב גלבוע הפופולריות של החלב, שבו כמות רבה יחסית של סידן, נובעת בין השאר משתי הנחות: 1. לגוף האדם דרוש סידן רב כדי למנוע דלדול עצמות (אוסטאופורוזיס). 2. בחלב פרה ובמוצריו יש סידן ולא נגרמים נזקים בריאותיים מצריכתם. שתי ההנחות אינן נכונות. תחילה אפרט חלק מנזקיו הבריאותיים של חלב ומוצריו, שבעטיים הם אינם מומלצים למאכל. נזקים בריאותיים מחלב וממוצריו חלב ומוצריו העלו את הסיכון למחלת פרקינסון בגברים (אך לא בנשים) בשיעור של 80%.[1] מחקרים אפידמיולוגיים במספר ארצות הראו קשר חזק בין צריכת חלב ומוצריו לבין סוכרת נעורים.[2][3] מחקר שהתפרסם בכתב העת "הרפואה"[4] מצביע על שכיחות גבוהה של תגובה אלרגית לחלבון חלב פרה בקרב ילדים בגיל הרך, הנעה בין 1.8% ל-7.5%. ילדים בני 7-8, שהונקו תקופה ממושכת יותר מחלב אם השיגו דירוג גבוה יותר במבחני אינטליגנציה מקבוצה דומה של ילדים, שהוזנה מוקדם יותר בחלב פרה.[5] ל-66.9% מהחולים בסינדרום הבטן הרגיזה היתה אי-סבילות ללקטוז.[6] לקטוז הוא סוכר החלב, וייתכן שהלקטוז בחלב פרה, שאליו נחשפת רוב האוכלוסייה, תרם להתפתחות המחלה. מחקר הראה שאלו הצורכים לקטוז ויכולים לעכל אותו נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות בקטרקט.[7] הסיכון גבוה במיוחד לזקנים. עוד שני מחקרים תומכים בקשר זה.[8][9]. מחקר פרוספקטיבי בשוודיה בקרב מעשנים ולא מעשנים העלה שצריכה גבוהה של מוצרי חלב מעלה את הסיכון לסרטן הריאה. [10] מחקר אחר באותה מדינה שנערך בהשתתפות 124 חולי סרטן הריאה שגילם מעל 30 ואשר הם אינם מעשנים, הראה שמוצרי חלב מעלים פי 1.8 בממוצע את הסיכון למחלה בגברים ובנשים. בצריכה גבוהה של חלב עלתה רמת התחלואה אצל זכרים.[11] מחקר בארה"ב בקרב 303 חולות בסרטן השחלה הראה ששתיית מעל לכוס חלב מלא ביום העלתה את הסיכון לסרטן השחלות פי 3.1. יחסית לאלה שכלל לא שתו חלב.[12] צריכת חלב דל שומן הפחיתה את הסיכון. מחקר גדול באוסטרליה בקרב כ-2000 נשים העלה תוצאות דומות[13] הקושרות את שומן החלב כגורם סיכון לסרטן השחלה. בנורבגיה נבדק הקשר בין צריכת חלב לסרטן ב-15,914 בני אדם במשך 11 וחצי שנים במחקר פרוספקטיבי. נמצא קשר חיובי חזק בין סרטן הלימפה לצריכת חלב וקשר חיובי חלש בין צריכת חלב לסרטן הכליה ולסרטנים באברי הרבייה הנשיים.[14] גרנט מצא במחקר שבו נסקרו נתונים מ-32 מדינות שחלב רזה מתקשר יותר מכל שאר המזונות לתמותה מסרטני הלמפה (שאינם מחלת הודג'קין).[15] המידע על סרטן השחלה והלימפה הובא ברציפות על-מנת להראות שלשתיית חלב דל שומן אין רק יתרון בריאותי במניעת סרטן השחלה אלא גם חסרונות מבחינות אחרות. מדענים יפניים בחנו את שיעור מקרי סרטן האשכים והערמונית ב-42 מדינות בעולם בהשוואה לצריכה התזונתית באותן מדינות. גבינה התקשרה יותר מכל המזונות לסיכוי לחלות בסרטן האשכים לצעירים בגילאי 20-39 ואחריה שומן מן החי וחלב. חלב התקשר יותר מכל המזונות לסרטן הערמונית ואחריו בשר וקפה. המזון שקושר יותר מכל המזונות לתמותה מסרטן הערמונית היה חלב.[16] במחקר הרופאים של אונ' הארוורד בקרב 20,885 רופאים במשך 11 שנים התברר שאנשים שצרכו מעל 600 מ"ג סידן ליום ממוצרי חלב היו בסיכון גדול פי 1.34 לסרטן הערמונית מאנשים שצרכו פחות מ-150 מ"ג ממוצרי חלב.[17] ההורמון igf-1 מצוי באופן טבעי בדם ומפקח על גדילה ועוד פעילויות. מחקרים הראו, כי עליית ריכוזו בדם מגבירה את הסיכון לסרטן הערמונית.[18]. חלבון מן החי מעלה את ריכוז igf-1 בדם, והימצאות החומר בחלב פועלת בדומה. תוספת יומית של 224 גרם חלב דל שומן למזונם של אנשים זקנים במשך 12 שבועות גרמה לעלייה של 10% ברמת 19igf-1 ותוצאה דומה הייתה אצל נערות.[20] לפי סקירה של קרן המחקר העולמית לסרטן והמכון האמריקני לחקר הסרטן, במחקרים רבים נמצא שככל שעולה צריכת החלב כך עולה שיעור התחלואה בסרטן.[21] חשוב לציין שלחלב יש גם יתרונות בריאותיים כגון צמצום עששת והפחתה קלה של לחץ הדם. אולם יתרונות אלה בטלים לעומת הנזקים שצוינו.|1|

מיתוס החלב חלק 2 - יאיר גלבוע - lightflake


05:30 | ‏2007/‏02/‏15

האם חלב ו/או סידן מפחיתים את הסיכון לאוסטאופורוזיס? הספרות המחקרית בנושא זה גדולה וענפה. מספר מחקרים קבעו שחלב מפחית אוסטיאופורוזיס ואת הסיכון לשברים בעצמות, ומחקרים אחרים לא, כולל מחקרים גדולים (כלומר במספר גדול של אנשים) שאינם קובעים כך. למשל, ד"ר דיאן פסקניץ ואחרים עקבו במשך 12 שנים אחר 78,000 אחיות ומצאו שנשים ששתו שתי כוסות חלב ביום או יותר היו "בסיכון רב יותר, מתון אך משמעותי", לשבירת הירך והזרוע בהשוואה לאלה ששתו פחות חלב.[22] מחקר באוסטרליה בקרב נשים וגברים מעל גיל 65 הראה שצריכת חלב מוגברת בגיל צעיר הגבירה את הסיכוי לשבר בעצם הירך.[23] פרופסור ג'ון קניס מאוניברסיטת שפילד פרסם בשנת 1999 מאמר, שבו קבע על סמך סקירת מחקרים רבים שלתוספי סידן למניעת אוסטיאופורוזיס ושברים השפעה חיובית מעטה בלבד, וקבע שכל אמצעי ידוע אחר (ויטמין d או תרופות) אפקטיבי יותר מתוספות סידן.[24] שני חוקרים מאוניברסיטת אלבמה בבירמינגהם בחנו 57 מחקרים על השפעת חלב על צפיפות העצם ומסקנתם הייתה ש"אין ראיות מספיקות לתמוך בהמלצה לצריכה יומית של מוצרי חלב כדי לקדם את בריאות העצם באוכלוסייה הכללית של ארה"ב.[25] מסקנת ניתוח 47 מחקרים שביצעו שלושה חוקרים על השפעת צריכת חלב והצריכה הכוללת של סידן על צפיפות העצם אצל ילדים וצעירים עד גיל 25 הייתה שהראיות שתומכות בהמלצות התזונתיות להגביר צריכת חלב או מוצרי חלב במטרה להגביר את צפיפות העצם בילדים ובצעירים הן זעומות.[26] מסקנה - לרמת הסידן במזון, בין אם הוא מחלב ובין אם לא, ישנה השפעה מועטת על צפיפות העצמות. המנגנון של בריחת סידן מהגוף צפיפות העצמות אינה תלויה בלעדית בכמות הסידן בתזונה. רמה מספיקה של ויטמין דרושה לשמירת צפיפות העצם. תרגול גופני גם מסייע לכך. צריכת בשר וחלבונים חומציים מקטינה אותה (כפי שיוסבר בהמשך). משקל נמוך מקטין אותה. צריכה גבוהה של מלח וקפה גם. מספר גורמים חריגים יכולים להשפיע עליה בצורה משמעותית, כגון רמה גבוהה של הורמון הפארא-תירואיד שמקטינה אותה, או רמה נמוכה שלו שמגבירה אותה. נשים משבט הבנטו בדרום אפריקה צורכות בממוצע 350 מ"ג סידן ביום (במקום 1,000 לפי ההמלצות המקובלות), מזונן אינו מכיל חלב או תוספי סידן, הן יולדות בממוצע 9 ילדים ומיניקות אותם כשנתיים, רובן חיות מעל גיל 65, אך שיעור האוסטיאופורוזיס או שברים בעצמותיהן נדיר.[27] אסקימואים צורכים סידן יותר מכל קבוצה אחרת - 2,200 מ"ג ליום מעצמות דגים, וכך גם לגבי חלבון: 250-400 גרם ליום. הם גם לוקים באוסטיאופורוזיס יותר מכל קבוצה אחרת.[28] הארצות שבהן קיים השיעור הגבוה ביותר של אוסטיאופורוזיס הנן ארה"ב, בריטניה, שבדיה ופינלנד. בכולן צריכת החלב גבוהה, אך גם צריכת החלבון מן החי. עובדות אלה נותנות אינדיקציה לכך שהשפעתה של צריכת בשר על הקטנת צפיפות העצם גדולה בהרבה מאשר השפעת כמות הסידן במזון. מחקרים מספר תומכים בטענה זו: מחקר בן שבע שנים, שבו נטלו חלק 1035 נשים מעל גיל 65, הראה שתפריט שבו מרבית החלבון היה מבשר גרם לסיכון מוגבר לשבר בראש הירך פי 3.7 מאשר תפריט שרוב החלבון בו היה צמחי.[29] זאת למרות שהקבוצה שאכלה הרבה חלבון מן החי קיבלה בתפריט היומי כפליים סידן. מחקר אחר בדק את שכיחותם של שברי ירך בקרב נשים מעל גיל 50 ב 33 ארצות שונות ביחס לצריכת החלבון מן החי ומן הצומח (כפי שדווחו על-ידי ארגון המזון והבריאות של האו"ם - fao. נמצא מתאם גבוה בין שכיחותם של שברי ירך לבין שיעור צריכת החלבון מן החי ביחס לחלבון מן הצומח.[30] החלפת מקור החלבון מבשר או מוצרי חלב לחלבון סויה הפחיתה את הפרשת הסידן בשתן בכחצי.[31] חלבון עודף שמתקבל במזון מפורק בכבד ויוצר שתנן וחומצה גופרתית, שגורמים להגדלת החומציות של הדם. כמו כן קושר הזרחן שבבשר את הסידן במעי וגורם להפרשתו בצואה. הגוף משחרר מהשלד סידן ומגנזיום כדי להעלות את רמת הבסיסיות של הדם והסידן מופרש בשתן.[32] ירקות ופירות, להבדיל, מספקים עודף מינרלים בסיסיים כאשלגן, מגנזיום וסידן. יחד עם זאת לחלבונים ישנן השפעות אחרות הממתנות את הסיכון לאוסטיאופורוזיס: הם מגדילים את ספיגת הסידן במעיים, מגדילים את ריכוז החומר igf-1 בדם (פפטיד שפועל בדומה לאינסולין ובין השאר מעודד תהליכי בניית עצם, אך גם מעודד התפרצות סרטנים שונים) ומקטינים את הפרשת הורמון הפארתירואיד, שמווסת את רמת הסידן והזרחן בדם. חלבונים מן החי חומציים יותר מחלבונים מן הצומח, כי הם מכילים כמות רבה יותר של גופרית. גופרית נמצאת רק בחומצות האמינו מתיונין וציסטאין, שחלבונים מן החי עשירים בהם, למשל: בביצים יש פי 4 מתיונין מאשר בתירס לאותה כמות קלוריות ובבשר בקר פי 7 מאשר באורז. הגורם התזונתי המרכזי בבריחת סידן אינו כמות הסידן שנכנסת לגוף אלא מזון שגורם לעודף חומציות בדם, שבעטיו נאלץ הגוף לשאוב סידן ומגנזיום מן העצמות כדי לסתור את החומציות.[33] אילו סידן היה גורם שקובע במידה משמעותית את צפיפות העצם ניתן היה לטפל בקלות וביעילות באוסטיאופורוזיס על ידי תוספי סידן ומחלה זו הייתה נדירה. אוסטיאופורוזיס נדיר בארצות שבהן צריכת החלבון נמוכה, למרות שצריכת הסידן גם נמוכה בהן. רק ירקות ופירות מספקים עודף מינרלים בסיסיים כאשלגן, מגנזיום וסידן. מזונות אחרים, במיוחד אלה מהחי, מספקים עודף מינרלים של זרחן, גופרית וכלור שגורמים לחומציות. רמר ומנז[34] חישבו את עומס האפר החומצי של מספר מזונות: גבינה עם ריכוז גבוה של חלבון (באמנטל, רוקפור או קצ'קבל יש 24% חלבון) נתנה 23.6 מיליאקוויולנט ל-100 גרם וגבינה עם מעט חלבון נתנה 8. בשר 9.5, לחם 3.5, חלב 1, פירות 3.1- (בסימן מינוס, כלומר תגובה בסיסית) וירקות 2.8- (בסימן מינוס). המשמעות היא ש-113 גרם פירות יאזנו את ההשפעה החומצית של 100 גרם לחם, אך דרושים 761 גרם פירות כדי לסתור חומציות של 100 גרם גבינה עם חלבון רב ו-306 גרם פירות לסתור את חומציותם של 100 גרם בשר. כדי לסתור את החומציות מהמנה היומית הממוצעת בישראל של מזונות מן החי דרושים כ-1,200 גרם פירות וירקות - כמות גדולה בהרבה מזו הנאכלת בפועל בממוצע - 703 גרם. ארגון הבריאות העולמי (who) אימץ את הקביעה לריבוי החלבון מן החי הוא הגורם הראשי לאוסטיאופורוזיס, ולא מיעוט של סידן. ארגון זה המליץ בשנת 2003 שסך הצריכה היומית של סידן למבוגרים מכל המקורות יהיה 400-500 מ"ג, וזאת רק לאנשים מעל גיל 50 ובארצות שבהן ישנו שיעור גבוה של שברים בעצם הירך.[35] צוות המומחים של ארגון הבריאות העולמי שהמליץ כך ציין את "פרדוקס הסידן": בארצות שבהן צריכת הסידן גבוהה גדול שיעור שברי עצם הירך ובארצות שבהן היא נמוכה נמוך שיעור זה. הצוות כתב שהסיבה לפרדוקס זה היא חלבון מן החי. המלצות צוות המומחים למניעת דלדול העצמות, אוסטיאופורוזיס ושברים היו: תיסוף בוויטמין d בסך 10-5 מק"ג ביום אם החשיפה לשמש מעטה, פעילות גופנית, צמצום צריכת המלח, צריכה מוגברת של פירות וירקות, שמירת משקל גוף תקין, הימנעות מטבק והגבלת צריכת האלכוהול. המלצה זו לכמות הסידן קוראת תגר על ההמלצות של רשויות בריאות בארה"ב ובארצות אחרות של 800-1300 מ"ג סידן ליום, כמות שכדי לעמוד בה חייבים לשתות כמויות גדולות מאוד של חלב פרה - דבר בלתי טבעי בעליל לבני אדם בוגרים - או ליטול תוספי סידן או מזונות מתוספים בסידן. המסקנה מכל האמור לעיל פשוטה: התזונה המומלצת לשמירה על צפיפות העצם (ואף לשמירה על הבריאות) היא נטולת חלבון מן החי, נטולת גבינות וחלב ועשירה בפירות ובירקות. לרשימת המקורות ראה קישור: http://www.free.org.il/nut/articles_plus.html|1|

דעתו של hal767 - lightflake


18:33 | ‏2007/‏02/‏15

http://brieut.goop.co.il/web/sitehomepage.aspx?pagetype=0&itemid=41110|1|

אתר ישראלי שיוצא נגד תעשיית החלב - lightflake


21:40 | ‏2007/‏02/‏15

http://www.halav.org/index.html|1|


עוד בתפוז אנשים

חלב - פרה קדושה?- כתב העת "גלילאו" - lightflake


11:25 | ‏2007/‏02/‏26

כתב העת המדעי "גלילאו" פרסם מאמר זה שמנסה לסכם כמה מהמחלוקות לגבי החלב. http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9771&str1=%d7%97%d7%9c%d7%91&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1&x=39&y=15 ביבליוגרפיה: כותר: החלב: פרה קדושה? מחבר:  שחק, אביב תאריך: נובמבר-דצמבר 2000 , גליון 42 שם כתב העת:  גליליאו : כתב עת למדע ומחשבה עורך הכתב עת:  אלעזר, מיקי הוצאה לאור:  sbc הערות לפריט זה: 1. אביב שחק, מוסמך למדעי החקלאות של האוניברסיטה העברית. מלמד במחלקה לביוטכנולוגיה בביה"ס להנדסאים של המכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל.|1|

חלב - סיכום דיון בכנסת מאי 2004 - lightflake


00:30 | ‏2007/‏02/‏27

ציטוט מהמסמך: "קופת-חולים "מאוחדת" לדברי ד"ר שרה קפלן, דיאטנית ראשית בקופת-חולים "מאוחדת", לא נמצא קשר מובהק בין צריכת מוצרי חלב כמקור לסידן על מסת העצם, אולם מחקרים מראים כי אנשים הצורכים מוצרי חלב מתאפיינים במודעות גבוהה יותר לבריאותם, פעילים יותר מבחינה גופנית, מעשנים פחות, שותים פחות אלכוהול ואוכלים אוכל בריא יותר. לכל הגורמים הללו יש השפעה על מסת העצם. לדבריה, מוצרי החלב הם המקור העיקרי לסידן בעולם המערבי, ורשויות הבריאות המוסמכות בארץ ובעולם ממליצות על הכללת החלב ומוצריו בתזונה, בהיותו מקור עיקרי לסידן. בעניין הטענה בדבר תרומת הזרחן לאיבוד הסידן, ד"ר קפלן מציינת שמוצרי חלב רבים מועשרים בסידן, וכך משתפר את היחס בין סידן לזרחן. עוד היא מציינת שיש ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים אשר מכילים סידן בכמות ניכרת, אך הסידן אינו זמין לספיגה עקב נוכחות של חומצות המעכבות את ספיגתו במידה ניכרת. לסיכום, ד"ר קפלן טוענת כי לכל סוג מזון יש יתרונות וחסרונות מבחינת השפעתו על משק הסידן בגוף ועל בריאות העצם, ומכאן שיש לדאוג לתפריט מאוזן המכיל את כל סוגי המזונות העשירים בסידן." קובץ מצורף.|1|

זה די מדהים מה שהיא אומרת - lightflake


02:14 | ‏2007/‏02/‏27

שבעצם אין מחקרים שמוכיחים את תרומת החלב למסת העצם. אז למה הם ממליצים? כי כולם ממליצים! אחרי זה היא מודה שהזרחן בחלב יוצר איבוד הסידן (ולמעשה הופך בכך את החלב לבלתי יעיל כמקור סידן) אז למה הם ממליצים? כי החלב מועשר בסידן! אז אם במילא מדובר על תוספות, בשביל מה צריך את החלב?|1|

ביה"ס לרפואה ציבורית - אונ' הארוורד - lightflake


01:37 | ‏2007/‏03/‏01

לא ממש מתלהבים שם מעודף הפרסום לגבי חלב. מלבד העובדה שצריכת סידן היא רק חלק קטן מאורח חיים למניעת אוסטאופורוזיס, הם מזכירים כמה בעיות שנוגעות בחלב: חוסר סבילות ללקטוז. כמות גבוהה של שומן רווי. הגברת סיכון אפשרית לסרטן השחלות. הגברת סיכון אפשרית לסרטן הערמונית.|1|

עזוב את העטינים שלי - דר' אבני - lightflake


01:42 | ‏2007/‏03/‏01

הספרון מעורר המחלוקת.|1|


עוד בתפוז אנשים

קשר אפשרי בין חיידק בחלב למחלת קרון - lightflake


01:54 | ‏2007/‏03/‏01

על החיידק m.paratuberculosis ומדוע מדענים מבקשים להעלות את טמפרטורת הפיסטור. מאתר משרד הבריאות הישראלי: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=51&catid=332&pageid=2513 מצורף מאמר מפורט של דר' מייקל גרגר בנושא זה.|1|

מאמר של דן קרת בנושא החלב מצורפת מצגת - ykliger07


13:18 | ‏2007/‏04/‏30

מאמר מעולה מומלץ לקרוא. http://naturemed.co.il/article/article_01.html|1|

תודה - lightflake


13:38 | ‏2007/‏04/‏30

|1|

יותר חלב יותר שבירות עצם - lightflake


12:06 | ‏2007/‏03/‏02

בארצות שצורכות יותר חלב, עולה בממוצע כמות שברי האגן ואוסטאופורוזיס. http://www.drmcdougall.com/misc/2007nl/feb/whenfriendsask.htm an editorial accompanying this metaanalysis pointed out, “populations that consume the most cow's milk and other dairy products have among the highest rates of osteoporosis and hip fracture in later life.”  |1|

ראיון עם אריה אבני: חלק א' - lightflake


13:24 | ‏2007/‏03/‏21

http://www.ifeel.co.il/pages/magazine/4005 מאז שראה אור ספרו של ד"ר אריה אבני, כירורג מומחה בהכשרתו, "שוטי החלב-על נזקי החלב לבריאות" (הוצאת פוקוס, 2006), שוב התלקחה במלוא עוצמתה החלב. במרכז הדיון ניצבים שני מחנות המונים, בשכנוע פנימי עמוק, האחד את סגולותיו ונחיצותו של החלב והשני את נזקיו הבריאותיים והסכנות הטמונות בו. בספרו תוקף ד"ר אבני את החלב ואת תוצריו ומכנה אותו אל-קאעידה של תרבות המערב. "חלב פרה ומוצריו נמנים עם הגורמים הנכבדים שקשורים לתחלואה ולתמותה בעולם המערבי", הצהיר במהדורה הראשונה לספר, שיצאה לאור לפני כשמונה שנים בשם "עזוב ת'עטינים שלי", ונעלמה זמן קצר לאחר מכן באורח פלא מהחנויות. אבני מאשים את בעלי האינטרסים בהיעלמות מכוונת, אך כעת, משיצאה המהדורה השנייה, הוא מרוצה מההדים שהתעוררו. ד"ר אבני, מהן טענותיך נגד החלב? "בחלב פרה יש לקטוז, סוכר החלב, שעלול לגרום לשלשולים, למצבי רוח, לנפיחות בבטן ולעתים לעצירות. אבל הבעיה האמיתית בחלב אינה הלקטוז אלא בחלבון החלב שלא מתפרק וחודר ישירות לזרם הדם והורס אותו בשקט. החלבונים זרים לגוף ומשום כך מהווים אנטיגנים. הם מחמירים בעיות שכבר יש לנו ויוצרים חדשות. למשל, החלב מחולל מחלות ריאה, דלקות אוזניים, מחלת קרוהן, סוגי סרטן שונים ועוד". בספרו מונה ד"ר אבני שורה של מרכיבים בלתי ידידותיים לאדם המצויים בחלב פרה: כדוריות הדם הלבנות של הפרה, חיידקים שמקורם בצואת הפרה (בין אם מתו בתהליך הפיסטור ובין אם שרדו את החימום הקצרצר), והורמוני גדילה ואנטיביוטיקה, שהוזרקו לפרה בכמויות נכבדות במהלך חייה. ד"ר אבני מספר על פציינטים שלו שהפסיקו לצרוך חלב ונרפאו מכל הבעיות הרפואיות והמיחושים שעליהם התלוננו. בארה"ב, טוען ד"ר אבני, ירדה ב-20 שנה האחרונות צריכת החלב ב-24%. "המשוגע האמריקאי לעניין הוא רוברט כהן, שכתב את "no milk". הוא פשוט דואג לעם שלו וגם אני דואג לעם שלי. משרד הבריאות כנראה מעוניין שיהיו לו יותר חולים בחדר המיון. יש לי מטופלים שברגע שהפסיקו עם החלב הפסיקו להם הדימומים בשתן, הצרבות, התקפי האסתמה ובעיות הפרקים". איך אתה מסביר את מרכזיות החלב בתפריט הישראלי? "למועצת החלב יש מוצר רע והם מסתירים מאיתנו מידע. הכל עניין של תעמולה. הם שוטפים את המוח, יוצרים פאניקה ציבורית סביב בהלת הסידן. הם משקיעים המון משאבים בפרסום. חלב זו המצאה שיווקית. אנחנו דבוקים לעטין ויש קושי להיגמל, אבל מי שחשוב לו מהבריאות שלו יפסיק לצרוך חלב". קשה להתנתק מהעטין לכתב האישום של ד"ר אבני נגד החלב מצטרפים תומכים בעיקר מתוך המחנה האלטרנטיבי. צביקה מרגונינסקי, מומחה לרפואה סינית ונטורופתיה, ראש המגמה לרפואה סינית במירב, ביה"ס לרפואה משלימה של האוניברסיטה הפתוחה, אומר ש"צריך לקחת כל דבר בעירבון מוגבל. "הטיעונים של ד"ר אבני מרשימים, אבל הוא מציג את החלב כרעל של ממש ואת זה אני לא מקבל. אין ספק שהחלב מזיק לגוף. הרפואה הסינית והנטורופתית אינן בעד חלב. החלב נועד להזין את הגוף רק בשלב ההתפתחותי הראשוני. כשצורכים חלב בגיל מבוגר - הוא כבר לא מתאים לגוף". לדברי מרגונינסקי, החלב גורם להפרשת ריר מוגברת ונוטה להצטבר במעברי האף ובריאות, לפתח אלרגיות ולהחליש את המערכת החיסונית. הוא מקושר גם לנטייה לפתח דלקות במערכת השתן. "החלב לא מתעכל בגוף האדם, כי אנחנו נעדרים את האנזים האחראי לפירוק הלקטוז. אבל הנזק האמיתי מקורו דווקא בחלבון שלא מתפרק בגוף ומהווה תשתית לחיידקים ולפטריות ופוטנציאל אדיר להמון בעיות". מרגונינסקי מוסיף שיש כיום תיעוד קליני של רופאים העוקבים אחרי שינויים חיוביים עקב הפחתה או הפסקת צריכת חלב. מה בנוגע לאספקה של סידן לגוף? "החלב לא מספק סידן, כי יש בו גם זרחן שמתחרה על הספיגה עם הסידן והגוף שלנו קולט יותר זרחן מסידן". אתה ממליץ להתרחק ממוצרי חלב? "אורח החיים המערבי רצוף סיכונים, שחלקם טמונים גם במזון שאנו צורכים. אנחנו חיים בעולם של פשרות. בלי פשרה יהיה בלתי אפשרי לחיות בעולם המערבי. אני נגד קיצוניות. אם מציעים לכם באירוע עוגת גבינה טובה, אפשר ליהנות מדי פעם. אבל לצרוך כמויות של מוצרי חלב על בסיס יומי - זה משהו אחר. יש הורים שדוחפים בכוח לילדים מוצרי חלב וזה לא טוב. תוצרת חלב בעיני היא מזון לעצלנים. היא לא מזינה את הגוף אלא גורמת לחסרים גדולים. היא לא מוסיפה אלא גורעת. כמויות האנטיביוטיקה והורמוני גדילה (שמטרתם להגדיל את תנובת החלב), שמוצאים בחלב, בפירוש מגדילות את הסיכון לחלות בסרטן מכל הסוגים. לעומת זאת, חלב העזים דל בהורמוני גדילה. לחלב עזים וכבשים יש פחות תופעות לוואי. למרות המחלוקות, מוצרי הסויה בריאים מאוד ואינם מסרטנים. להפך, יש בהם חומרים המונעים סרטן ויכולים להזין ולשקם תהליכי בנייה בגוף".תבונה אלוהית אבל איך ייתכן שמזונו היחיד של התינוק בתקופת חייו הראשונה הופך בהמשך לאויב העם? לדברי ריקי לנגברג, נטורופתית, אין חולק על כך שחלב פרה הוא המזון המושלם לעגל, חלב כלבה לגור, חלב הפילה לפילון וחלב אם לתינוק האנושי. "בעבר כשחיפשו תחליף חלב כשלאם לא היה חלב, עז הייתה ברירת המחדל", אומרת לנגברג. "על חלב פרה לא חשבו בכלל. החלב הוא מרכיב תזונתי בלעדי, שתוכנן להיות כל מזונו של הילוד בחודשים הראשונים לאחר ניתוקו מחבל הטבור. חלב אם מכיל את כל המרכיבים הנחוצים לגדילתו, להתפתחות איבריו, מערכותיו ומוחו. כדי להקל על עיכול החלב במעי התינוק, בהנחה שייתכן מחסור באנזימים במערכת העיכול שלו בגלל לידה מוקדמת, למשל, הוסיף הטבע או התבונה האלוהית לחלב האם שני אנזימים המסייעים לתינוק בפירוק סוכרים, חלבונים ושומנים. שני האנזימים מתחילים להיעלם בהדרגה ממערכת העיכול בגיל שנה-שנתיים בכל היונקים. זהו תכנות של הטבע. מגיל שנה לערך אין הגוף זקוק לחומר הגלם - קרי החלב - ששני אנזימים אלו היו חיוניים לפירוקו. "בחלב מוצאים כמות רבה של נתרן וזרחן, מעט מגנזיום, מעט מאוד ויטמין c וברזל", מפרטת לנגברג. "הרתחה ועיקור החלב הורסים את כל היסודות החיוניים יחד עם החיידקים. ולמרות הפסטור, עדיין נשארים חיידקים בחלב. ישנן מחלבות שלא מווסתות את הוספת ויטמין הd- ומה שעלול להביא לרעילות. כמו כן, החלב הוא מקור מרוכז לחלבון קזאין, המקושר למחלות רבות. ניצול הסידן מהחלב אינו יעיל, לכן אינו זמין לגוף. החלב גם קשור לדלקות אוזניים ודלקות בדרכי נשימה אצל ילדים. בניגוד למיתוס שגדלנו עליו, בני אדם אינם זקוקים למוצרי חלב. יש תחליפים מזינים יותר מחלב. למשל מוצרי סויה (חלב, טופו ועוד) המכילים פחות קלוריות, פחות שומן, אפס אחוז כולסטרול והרבה ויטמינים ומינרלים ביניהם: b, a, ברזל וסידן (ב-100 גר' סויה יש 73 מ"ג סידן לעומת, 100 מ"ג סידן ב-100 מ"ל חלב). לבסוף, חשוב להדגיש שבחלב יש רמה גבוהה של שומן רווי המעלה את הכולסטרול. חלב וירידה במשקל. עינת לב ארי, דיאטנית קלינית, ספורט וילדים מסבירה שלמבוגרים מומלץ לצרוך חלב שעבר תסיסה (יוגורט) משום שהוא קל יותר לעיכול ומכיל חיידקים ידידותיים. "יש ויכוחים על שילוב חלב בצורתו הטבעית בשל אלרגיות. חלק מהתעשייה מבוססת על אבקת מי גבינה המשמשת כתוסף חלבון לספורטאים, גבינות רכות, קשות ומוצרי חלב ניגרים. מתוך מוצרי החלב הניגרים רצוי להעדיף את אלו ללא תוספת סוכר וצבעי המאכל. כלומר, לא מעדני חלב כי אם יוגורט או לבן טבעיים. מותר לאכול פרוסת גבינה צהובה ביום בשל הערך התזונתי הגבוה: 200 מ"ג סידן בפרוסה (יש בה רק חמישית מהכולסטרול שבביצה). מי שאלרגי לחלב פרה בדרך כלל יהיה אלרגי גם לחלב עזים וכבשים (כולם מכילים לקטוז). כמו כן, גם הסובלים מאי סבילות ללקטוז יכולים לעכל כמות מסוימת של מוצרי חלב מותססים וגבינות".|1|


עוד בתפוז אנשים

חלק ב' - lightflake


13:25 | ‏2007/‏03/‏21

ענבל קרקו, הדיאטנית של חברת שומרי משקל, טוענת ש"חלב מכיל את כל אבות המזון שאנו זקוקים להם. הוא המקור העיקרי לצריכת סידן בתזונה שלנו. דבר נוסף, דרך אכילת מוצרי חלב אנו מקבלים תזונה טובה במחיר קלורי נמוך (הכוונה היא לא למוצרי חלב עם 30 אחוזי שומן). דבר נוסף ולא פחות חשוב לאלה השומרים על הגזרה, בשנים האחרונות ישנם מחקרים שהוכיחו כי ישנו קשר ישיר בין צריכת חלב לירידה במשקל".  אין הוכחה מדעית למיתוס הרווח בדבר הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין מחלות דרכי הנשימה העליונות נכס תזונתי למניעת מחלות מועצת החלב יצאה לאחרונה בקמפיין פרסומי נוסף לעידוד צריכת החלב. בתחילת שנת 2005 פורסמו בארה"ב על ידי מינהל המזון האמריקני הנחיות תזונתיות חדשות לתזונה נכונה, ולפיהן מומלץ לצרוך לפחות שלוש מנות חלב ליום או שווה ערך להן כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה. מעבר להגדרת הכמות המומלצת, לראשונה התייחסו ההנחיות למוצרי החלב כאל נכס תזונתי שיש בכוחו לשפר את כלל התזונה ולעזור במניעת מחלות. במקביל להנחיות אלו פורסמו סקרים חדשים המראים כי רוב האנשים צורכים חצי מהכמות המומלצת ואף פחות מכך. נתונים אלו עוררו דאגה גדולה בקרב אנשי מקצוע. בתגובה עלתה תוכנית "שלושה ביום" - תוכנית רב שנתית שמטרתה לעודד את האוכלוסייה לצרוך לפחות שלוש מנות חלב ביום - חלב, יוגורט וגבינה למען עצמות חזקות יותר וגוף בריא יותר. משרד הבריאות הישראלי אימץ את ההמלצות האמריקאיות, ובעקבות כך יצאה מועצת החלב הישראלית בתוכנית דומה לזו שבארה"ב. לדברי שרית עטיה-שמואלי, דיאטנית קלינית בכירה, המשמשת יועצת למועצת החלב, "העולם המדעי כולו וארגוני בריאות מובילים בעולם מכירים בחשיבות הסידן ובחשיבות מוצרי החלב כספק עיקרי של סידן. כל דעה אישית המנוגדת לכך, כבודה במקומה, אלא שכאן מדובר במדע והמדע עוסק בעובדות ולא בדעות. רק כ-2 אחוזים מהאוכלוסייה מתקשים לעכל חלבון פרה, כיוון שהם אלרגיים לחלב פרה. מקור התזונתי העיקרי לסידן הוא מוצרי חלב גם מבחינת הכמות וגם מבחינת הזמינות הביולוגית (אחוז ספיגה בגוף). מדוע חשוב לצרוך חלב ומוצריו? "מתייחסים היום למוצרי החלב כאל חבילה תזונתית המספקת בנוסף לסידן עוד מרכיבי תזונה חיוניים לבריאות: חלבון איכותי, ויטמינים מקבוצת b, a,d , אשלגן ומגנזיום. צריכת שלושה מוצרי חלב ליום נמצאה יעילה להפחתת הסיכון להשמנה, ליתר לחץ דם, אוסטאופורוזיס ושברים, למחלות לב וכלי דם ולסוגים מסוימים של סרטן. איך את מתמודדת עם הטענה כי החלב גורם לאלרגיות? "אלרגיה למוצרי מזון הינה דבר מוכר ונפוץ באוכלוסייה. ידועה אלרגיה לבוטנים, לביצים, לסויה, לשמיר, לצנוברים, לגלוטן, לקמח ועוד. חלב ומוצריו הם רק עוד מוצר מזון ברשימה ארוכה שגורם לאלרגיה. אלרגיה לחלבון חלב ואי סבילות ללקטוז הן שתי תגובות קליניות המופיעות בעקבות צריכת חלב ומוצריו. ההבחנה ביניהן הכרחית: אלרגיה לחלבון חלב - תגובה אימונולוגית (חיסונית) לאחד או יותר מחלבוני החלב מופיעה אצל 2-5 אחוזים מהילדים בשנות הינקות והילדות המוקדמות. לרובם האלרגיה תחלוף עד גיל חמש. הטיפול כולל הימנעות מוחלטת מחלב ומוצריו וכן ממזונות המכילים חלבוני חלב פרה (קזאין). אי סבילות ללקטוז (הסוכר העיקרי בחלב) - המכונה לעתים רגישות - אינה אלרגיה למוצרי חלב! אי סבילות ללקטוז היא חוסר יכולת לעכל כמויות משמעותיות של לקטוז. בעיה זו נובעת ממחסור באנזים לקטאז, הנוצר על ידי תאים בדופן המעי הדק. הלקטאז מפרק את סוכר החלב לסוכרים פשוטים יותר (גלוקוז וגלקטוז), היכולים להיספג אל זרם הדם. אנזים זה קיים בכל התינוקות היונקים (לא קיימת אי סבילות ללקטוז בתינוקות קטנים אלא במצב קיצוני של שלשולים חריפים) וכמות האנזים פוחתת באופן טבעי לאחר שנות החיים הראשונות. בשונה מאלרגיה לחלבון חלב, אי סבילות ללקטוז מתרחשת לרוב מגיל ההתבגרות ואילך. אם סוכר החלב אינו מתפרק במעי הדק, הוא מגיע למעי הגס ועלול לגרום לתופעות כגון התנפחות הבטן, גזים, כאבי בטן, בחילה ושלשול. מחקרים מראים כי מרבית האנשים שסובלים מתופעה זו יכולים לצרוך כמות לקטוז יומית המשתווה לזו שבשתי כוסות חלב בשני תנאים: שצריכת החלב היא יחד עם ארוחה, ושכמות הלקטוז המקסימלית בארוחה אחת שווה לזו שבכוס חלב. כמו כן, אפשר ליטול את האנזים החסר באופן מלאכותי בכמוסות בטרם אכילת מוצרי חלב". מיתוס הליחה ושברו לדברי עטיה-שמואלי, "אין הוכחה מדעית למיתוס הרווח בדבר הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין מחלות דרכי הנשימה העליונות (נזלת, דלקות אוזניים, אסתמה). קיימת תפיסה חסרת כל בסיס מדעי או היגיון מדעי שמוצרי חלב מגבירים ייצור ריר על ידי מערכת הנשימה, ועל ידי כך מחמירים את חסימת דרכי הנשימה ואת הסימפטומים של אסתמה. מחקרים קליניים לא מצאו קשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין החרפת סימפטומים אסתמטיים או שיבושים בתפקודי נשימה בקרב מבוגרים וילדים שלא סובלים מאלרגיה למוצרי חלב. תופעות במערכת הנשימה נצפו רק בקרב אנשים שנמצאו אלרגיים לחלבון חלב ותופעות אלו הופיעו עם צריכת מוצרי חלב והפסיקו מיידית עם הפסקת הצריכה. "בעבר נטען כי בזמן שלשול חריף יש להגביל את כמות מוצרי החלב בתפריט וכשמדובר בתינוקות להעביר אותם לתמ"ל צמחי (תרכובת מזון לתינוקות)", ממשיכה להסביר עטיה-שמואלי. "מחקרים מהעשור האחרון שינו את ההמלצות: כבר ב-1996 יצא ה-aap (האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים) עם נייר עמדה בנושא טיפול בילדים עם שלשול חריף. ההנחיות הן לחזור מיידית לתפריט רגיל כולל מוצרי חלב בילדים שאינם סובלים מהתייבשות. במצב של התייבשות (המחייב השגחה רפואית צמודה) יש לספק נוזלים לטיפול בהתייבשות ורק לאחר מכן לחזור לתפריט הרגיל הכולל מוצרי חלב מיד לאחר מכן. רק בשלשולים קשים המחייבים אשפוז ובשלשולים ממושכים קיימת אפשרות שהנזק במעי כולל פגע באינזים הלקטאז במידה המחייבת הפסקת צריכת חלב. נמצא כי אכילה רגילה בזמן שלשול מקצרת את זמן השלשול וכי רוב הילדים מסוגלים לצרוך מוצרי חלב בזמן השלשולים ללא בעיות מיוחדות. מחקרים רבים מצאו כי אכילת מוצרי חלב מותססים (דוגמת יוגורט) בזמן שלשול מקצרת את משך השלשול ומורידה את חומרת הסימפטומים". למה לא לצרוך חלב? סוכר החלב, הלקטוז, גורם לשלשול, לנפיחות בבטן ולעצירות. חלבוני החלב אינם מתפרקים ויוצרים תשתית לחיידקים ולפטריות. חלב מחולל דלקות אוזניים, מחלות ריאה, מחלת קרוהן וכמה סוגי סרטן ומקושר לדלקות בדרכי השתן. חלב גורם להפרשת ריר מוגברת במעברי האף ובריאות. חלב מחליש את המערכת החיסונית. יש בחלב חיידקים שלא נהרסים בפסטור. מוצאים בו שאריות הורמוני גדילה ואנטיביוטיקה שנתנו לפרות. לבני אדם אין צורך בחלב לתזונה מאוזנת. גוף האדם חסר את האינזימים הנחוצים לפירוק החלב. בחלב יש זרחן שנקלט בגוף על חשבון הסידן. יש מקורות טובים יותר לסידן. החלב עובר תהליכי עיבוד הפוגעים בזמינותו של הסידן לגוף.|1|

ומה לגבי חלב עיזים לא מפוסטר ? - ronanz


09:05 | ‏2007/‏04/‏15

מודה, לא קראתי את כל הכתבות והקישורים אבל את הרוב. האם גבינת עיזים מחלב לא מפוסטר היא גם כן מזיקה כמו שתואר לגבי חלב פרה ?|1|

אודה לך אם תעבירי את השאלה לדוקטור - lightflake


11:34 | ‏2007/‏04/‏15

אריה אבני עצמו, ואת התשובה נוסיף לכאן אחר כך. יש לאבני בלוג בתפוז כאן: http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=doctoravni|1|

ronanz העבירה לי את תשובתו של אבני - lightflake


13:41 | ‏2007/‏04/‏30

זוהי תשובתו של ד"ר אבני לשאלתי מה דעתו בנושא חלב עיזים לא מפוסטר: צר לי איני יודע תחושת בטן שום חלב אינו חיוני לקיומינו אחרי הגמילה ההתאמה הגנטית בין פרה לעז גבוהה מדי מכדי שאוכל לכתוב go בברכה|1|

מחקר חדש מגלה קשר בין צריכת חלב לפרקינסון - lightflake


10:51 | ‏2007/‏06/‏30

"מחקר שפורסם בשנה שעברה ב-american journal of epidemiology, שיצא לבדוק אם קיים קשר בין צריכת מוצרי חלב למחלת פרקינסון. כפי שיפורט בהמשך, נמצא קשר כזה, עם הבדלים גדולים ומשמעותיים מאוד בין צרכנים גדולים וצרכנים מינימליים של מוצרי חלב.." http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/viewmsg.asp?forum=1618&msgid=101245395 תקציר המחקר: http://aje.oxfordjournals.org/cgi/content/abstract/165/9/998|1|


עוד בתפוז אנשים

כתבה נוספת בעניין: - lightflake


17:03 | ‏2007/‏07/‏26

http://www.heilkunst.com/drugs5.html milk: no longer recommended or required a substantial body of scientific evidence raises concerns about health risks from cow’s milk products. these problems relate to the proteins, sugar, fat, and contaminants in dairy products, and the inadequacy of whole cow’s milk for infant nutrition. health risks from milk consumption are greatest for infants less than one year of age, in whom whole cow’s milk can contribute to deficiencies in several nutrients, including iron, essential fatty acids, and vitamin e. the american academy of pediatrics1 recommends that infants under one year of age not receive whole cow’s milk. cow’s milk products are very low in iron,2 containing only about one-tenth of a milligram (mg) per eight-ounce serving. to get the u.s. recommended daily allowance of 15 mg of iron, an infant would have to drink more than 31 quarts of milk per day. milk can also cause blood loss from the intestinal tract, which, over time, reduces the body’s iron stores. researchers speculate that the blood loss may be a reaction to proteins present in milk.3 pasteurization does not eliminate the problem. researchers from the university of iowa recently wrote in the journal of pediatrics that “in a large proportion of infants, the feeding of cow milk causes a substantial increase of hemoglobin loss. some infants are exquisitely sensitive to cow milk and can lose large quantities of blood.”3 although concerns are greatest for children in the first year of life, there are also health concerns related to milk use among older children and some problems associated with cow’s milk formulas. milk proteins and diabetes several reports link insulin-dependent diabetes to a specific protein in dairy products. this form of diabetes usually begins in childhood. it is a leading cause of blindness and contributes to heart disease, kidney damage, and amputations due to poor circulation. studies of various countries show a strong correlation between the use of dairy products and the incidence of diabetes.4 a recent report in the new england journal of medicine5 adds substantial support to the long-standing theory that cow’s milk proteins stimulate the production of the antibodies6 which, in turn, destroy the insulin-producing pancreatic cells.7 in the new report, researchers from canada and finland found high levels of antibodies to a specific portion of a cow’s milk protein, called bovine serum albumin, in 100 percent of the 142 diabetic children they studied at the time the disease was diagnosed. non-diabetic children may have such antibodies, but only at much lower levels. evidence suggests that the combination of a genetic predisposition and cow’s milk exposure is the major cause of the childhood form of diabetes, although there is no way of determining which children are genetically predisposed. antibodies can apparently form in response to even small quantities of milk products, including infant formulas. pancreatic cell destruction occurs gradually, especially after infections, which cause the cellular proteins to be exposed to the damage of antibodies. diabetes becomes evident when 80 to 90 percent of the insulin-producing beta cells are destroyed. milk proteins are also among the most common causes of food allergies. often, the cause of the symptoms is not recognized for substantial periods of time. milk sugar and health problems many people, particularly those of asian and african ancestry, are unable to digest the milk sugar, lactose. the result is diarrhea and gas. for those who can digest lactose, its breakdown products are two simple sugars: glucose and galactose. galactose has been implicated in ovarian cancer8 and cataracts.9,10 nursing children have active enzymes that break down galactose. as we age, many of us lose much of this capacity. fat content whole milk, cheese, cream, butter, ice cream, sour cream, and all other dairy products aside from skim and non-fat products contain significant amounts of saturated fat, as well as cholesterol, contributing to cardiovascular diseases and certain forms of cancer. the early changes of heart disease have been documented in american teenagers. while children do need a certain amount of fat in their diets, there is no nutritional requirement for cow’s milk fat. on the contrary, cow’s milk is high in saturated fats, but low in the essential fatty acid linoleic acid. contaminants milk contains frequent contaminants, from pesticides to drugs. about one-third of milk products have been shown to be contaminated with antibiotic traces. the vitamin d content of milk has been poorly regulated. recent testing of 42 milk samples found only 12 percent within the expected range of vitamin d content. testing of ten samples of infant formula revealed seven with more than twice the vitamin d content reported on the label, one of which had more than four times the label amount.11 vitamin d is toxic in overdose.12|1|

המשך... - lightflake


17:04 | ‏2007/‏07/‏26

osteoporosis dairy products offer a false sense of security to those concerned about osteoporosis. in countries where dairy products are not generally consumed, there is actually less osteoporosis than in the united states. studies have shown little effect of dairy products on osteoporosis.13 the harvard nurses’ health study followed 78,000 women for a 12-year period and found that milk did not protect against bone fractures. indeed, those who drank three glasses of milk per day had more fractures than those who rarely drank milk.14 there are many good sources of calcium. kale, broccoli, and other green leafy vegetables contain calcium that is readily absorbed by the body. a recent report in the american journal of clinical nutrition found that calcium absorbability was actually higher for kale than for milk, and concluded that “greens such as kale can be considered to be at least as good as milk in terms of their calcium absorbability.”15 beans are also rich in calcium. fortified orange juice supplies large amounts of calcium in a palatable form.16 calcium is only one of many factors that affect the bone. other factors include hormones, phosphorus, boron, exercise, smoking, alcohol, and drugs.17-20 protein is also important in calcium balance. diets that are rich in protein, particularly animal proteins, encourage calcium loss.21-23 recommendations there is no nutritional requirement for dairy products, and there are serious problems that can result from the proteins, sugar, fat, and contaminants in milk products. therefore, the following recommendations are offered: breast-feeding is the preferred method of infant feeding. as recommended by the american academy of pediatrics, whole cow’s milk should not be given to infants under one year of age. parents should be alerted to the potential risks to their children from cow’s milk use. cow’s milk should not be required or recommended in government guidelines. government programs, such as school lunch programs and the wic program, should be consistent with these recommendations. references 1. american academy of pediatrics, committee on nutrition. the use of whole cow’s milk in infancy. pediatrics 1992;89:1105-9. 2. pennington jat, church hn. food values of portions commonly used. new york, harper and row, 1989. 3. ziegler ee, fomon sj, nelson se, et al. cow milk feeding in infancy: further observations on blood loss from the gastrointestinal tract. j pediatr 1990;116:11-8. 4. scott fw. cow milk and insulin-dependent diabetes mellitus: is there a relationship? am j clin nutr 1990;51:489-91. 5. karjalainen j, martin jm, knip m, et al. a bovine albumin peptide as a possible trigger of insulin-dependent diabetes mellitus. n engl j med 1992;327:302-7. 6. roberton dm, paganelli r, dinwiddie r, levinsky rj. milk antigen absorption in the preterm and term neonate. arch dis child 1982;57:369-72. 7. bruining gj, molenaar j, tuk cw, lindeman j, bruining ha, marner b. clinical time-course and characteristics of islet cell cytoplasmatic antibodies in childhood diabetes. diabetologia 1984;26:24-29. 8. cramer dw, willett wc, bell da, et al. galactose consumption and metabolism in relation to the risk of ovarian cancer. lancet 1989;2:66-71. 9. simoons fj. a geographic approach to senile cataracts: possible links with milk consumption, lactase activity, and galactose metabolism. digestive diseases and sciences 1982;27:257-64. 10. couet c, jan p, debry g. lactose and cataract in humans: a review. j am coll nutr 1991;10:79-86. 11. holick mf, shao q, liu ww, chen tc. the vitamin d content of fortified milk and infant formula. new engl j med 1992;326:1178-81. 12. jacobus ch, holick mf, shao q, et al. hypervitaminosis d associated with drinking milk. new engl j med 1992;326:1173-7. 13. riggs bl, wahner hw, melton j, richelson ls, judd hl, o’fallon m. dietary calcium intake and rates on bone loss in women. j clin invest 1987;80:979-82. 14. feskanich d, willett wc, stampfer mj, colditz ga. milk, dietary calcium, and bone fractures in women: a 12-year prospective study. am j publ health 1997;87:992-7. 15. heaney rp, weaver cm. calcium absorption from kale. am j clin nutr 1990;51:656-7. 16. nicar mj, pak cyc. calcium bioavailability from calcium carbonate and calcium citrate. j clin endocrinol metab 1985;61:391-3. 17. dawson-hughes b. calcium supplementation and bone loss: a review of controlled clinical trials. am j clin nutr 1991;54:274s-80s. 18. mazess rb, barden hs. bone density in premenopausal women: effects of age, dietary intake, physical activity, smoking, and birth control pills. am j clin nutr 1991;53:132-42. 19. nelson me, fisher ec, dilmanian fa, dallal ge, evans wj. a 1-y walking program and increased dietary calcium in postmenopausal women: efect on bone. am j clin nutr 1991;53:1304-11. 20. nielsen fh, hunt cd, mullen lm, hunt jr. effect of dietary boron on mineral, estrogen, and testosterone metabolism in postmenopausal women. faseb j 1987;1:394-7. 21. zemel mb. role of the sulfur-containing amino acids in protein-induced hypercalciuria in men. j nutr 1981;111:545. 22. hegsted m. urinary calcium and calcium balance in young men as affected by level of protein and phosphorus intake. j nutr 1981;111:553. 23. marsh ag, sanchez tv, mickelsen o, keiser j, mayor g. cortical bone density of adult lacto-ovo-vegetarian and omnivorous women. j am dietetic asso 1980;76:148-51.|1|

גבר, ידעת ששתיית חלב גורמת לסרטן הערמונית? - lightflake


14:39 | ‏2008/‏04/‏17

גבר, ידעת ששתיית חלב גורמת לסרטן הערמונית? אוהב חלב? אז תרגיע. משקה הבריאות לילדים הוא מקור לצרות עבור מבוגרים וכלל לא מומלץ להרבות בצריכת חלב ומוצריו כיוון שתזונה כזאת עלולה לגרום להתפתחות סרטן הערמונית. אז מה הקשר בין החלב לפרוסטטה? http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,l-3522992,00.html פרופ' דוד נלקן  פורסם:  06.04.08, 00:20   זה כמה עשורים ידוע לנו ששתיית חלב ו/או אכילת מאכלי חלב בכמויות גדולות עלולות לגרום להתפתחות סרטן של בלוטת הערמונית. כיצד ייתכן שחלב – שהוא ללא ספק מזון בריא ויש אפילו הטוענים שהוא המזון האולטימטיבי, כלומר הטוב ביותר כי הוא מכיל את כל אבות המזון ושורה של מינרלים חיוניים – יגרום להתפתחות סרטן? באוקטובר 2001 פורסם מחקר שבדק את תזונתם של יותר מ־20 אלף רופאים במשך 13 שנה. את המחקר ערך בית הספר לרפואה ציבורית של אוניברסיטת הרווארד בבוסטון. המחקר הזה, כמו שורה של מחקרים קודמים, הוכיח שקיים קשר הדוק בין צריכת חלב ומוצריו לבין התפתחות סרטן בבלוטת הערמונית. ככל שאנחנו שותים יותר חלב ואוכלים יותר מוצרי חלב – גדל הסיכוי שנפתח את הסרטן הזה. בשנה שעברה פורסם בכתב העת הבינלאומי לסרטן מחקר שנערך על ידי רופאים מפינלנד, שבדקו קרוב ל־30 אלף גברים. המחקר הראה באופן משכנע שככל שכמות הסידן בתזונה עולה, כך גדלה הסכנה להתפתחות של גידול ממאיר בבלוטת הערמונית. לגברים שצרכו מעל ‭2,000‬ מיליגרם סידן ביממה היה סיכוי גדול ב־‭63%‬ לפתח סרטן ערמונית מאשר לגברים שצרכו פחות מ־‭1,000‬ מיליגרם סידן ביממה. איך יכול משקה בריא כחלב לגרום לסרטן? (צילום: אינדקס אופן) גם מארה"ב נשמעות הודעות חד משמעיות שעודף בצריכת חלב ו/או מוצרי חלב מגביר את הסיכויים לפתח ממאירות בבלוטת הערמונית. אז כיצד יכול מזון בריא כמו חלב לגרום לסרטן הערמונית? לבעיה הזו טרם נמצאה תשובה מדעית מלאה. קיימות היום שתי סברות לגבי המנגנון שבו החלב מגביר את הסיכונים להתפתחות סרטן הערמונית. סברה אחת טוענת שהחלב, שעשיר מאוד סימנים מתי אתה צריך להיבדק הסימנים הקליניים הבאים (לפי המכון האמריקאי לחקר הסרטן) עלולים להצביע על סרטן בערמונית: • צורך להשתין פעמים רבות (במיוחד בלילה‭.(‬ • קושי בהתחלה של הטלת השתן וקושי בעצירה של הטלת שתן. • זרם שתן חלש שנפסק מדי פעם. • כאב בשעת הטלת שתן. • דם בשתן או בזרע. • כאב בשעת פליטת זרע. • כאבים לעיתים תכופות בגב התחתון, במותניים או בשוקיים או בחלקים העליונים של הירכיים. הסימנים הקליניים האלה לא מצביעים בהכרח על תהליך ממאיר בבלוטת הערמונית, אך ראוי לגבר שסובל מהם לגשת לבדיקת רופא.      בסידן, קושר אליו ויטמין ‭,d‬ שמדכא תהליכים ממאירים (אחד הטיפולים בסרטן הערמונית הוא מתן ויטמין d שמעכב את התפתחותו‭,(‬ ועל ידי כך מאפשר התפתחות של ממאירות בבלוטת הערמונית. היום למעשה מקובל בעולם הרפואי ששתיית חלב עשיר בסידן קושרת את ויטמין d ומורידה את רמתו בגוף ועל ידי כך מזרזת תהליכים ממאירים, במיוחד בבלוטת הערמונית. מאחר שקרינת השמש גורמת לגוף לייצר ויטמין ‭,d‬ רצוי לחשוף את גופנו מדי פעם לשמש ועל ידי כך להגביר את ייצור הוויטמין בגוף. החשיפה הזו תיעשה בזהירות יתרה כי כוויות מהשמש עלולות לגרום לא רק לתופ־ עות של אודם וכאב, אלא אפילו להגברת סכנת הממאירות בעור. סברה נוספת, שאף היא מקובלת על חוקרים רבים, היא שכשמאכלי חלב מהווים חלק ניכר מהדיאטה עולה רמת ה־igf בדם. igf הוא פקטור גדילה שבמבנהו דומה לאינסולין ‭(growth factor insulin like)‬ והוא בעל חשיבות ניכרת בתהליך הגדילה של ילדים. אצל מבוגרים יש לו השפעה על גידול בנפח השרירים, הסחוס והעצמות. רמת הפקטורים מסוג igf עולה עם הגיל ומגיעה לשיאה בסביבות גיל ‭18-16‬ ואחר כך יורדת בהדרגה. בת־ נאי מעבדה, כשמוסיפים igf לתרביות רקמה, הוא מגביר את הסכנה להתפתחות מהירה של תאי סרטן. ה־‭,igf‬ שדומה לאינסולין, נמצא בדמו של כל אדם בריא ברמה נמוכה, אבל כשרמתו עולה (בעקבות ריבוי במאכלי חלב) הסכנה לממאירות מתגברת. למרות מנגנון הפעולה שלפיו שתיית החלב ואכילת מוצרי חלב מגבירות באופן בולט את הסיכון להתפתחות סרטן בלוטת הערמונית, הנושא טרם נחקר באופן ממצה. בינואר השנה התפרסמו שני מאמרים, הראשון מצביע על הסכנה שבשתיית חלב ובאכילת מוצריו, שגורמים לסרטן הערמונית. המאמר הזה טוען שחלב דל שומן או חלב רזה ללא שומן הם המסוכנים. לעומתו התפרסם מאמר סטטיסטי של המכון הלאומי לחקר הסרטן בוושינגטון, שטוען שבמכון לא הצליחו להוכיח קשר בין שתיית חלב רגיל ו/או חלב דל שומן לבין ממאירות של בלוטת הערמונית. כלומר, טרם נפתרה הדילמה הרפואית של הקשר בין חלב ומוצריו להתפתחות סרטן הערמונית. זוהי דילמה חמורה ביותר ברפואת הגבר, וראוי שגברים בכל גיל לא ירבו בשתיית חלב ובאכילת מוצרי חלב בכמויות גדולות עד לפתרון הבעיה.|1|

Copyright©1996-2014, תפוז אנשים בע"מ