תפוז אנשים - קומונות - גירסה טקסטואלית
תפוז אנשים
Google
 

פורום היסטוריה



פורום זה נועד לדיונים על היסטוריה במובן הרחב ביותר של המילה, מדוד המלך ועד נפוליאון, מאוגוסטוס קיסר ועד מאו דזה טונג, מלותר ועד צ´רצ´יל.

כללי השימוש בפורום:

1) הדיונים עוסקים בהיסטוריה ולא במבחני הבגרות. אין לשאול על בגרויות- תודה.

2) יש להשתמש בשפה מנומסת ונקייה- הודעות שיחרגו מכלל זה ימחקו ללא אזהרה.

3) אין לדון על פוליטיקה אקטואלית בפורום, בכלל זה אירועים שהתרחשו ב-20 השנה האחרונות.

:     2   3   4   5   6   7     
עכשיו ב-FLIX

על מנהרות ורקטות
מבצע צוק איתן
כך הטרוריסטים של חמאס נראים בעולם. סרטון הסברה
זמן: 01:54   צפיות: 5  

בעד היסטוריה אנליסטית / מוכוונת-תוצאה - Y. Welis


03:13 | ‏2014/‏05/‏28

בעקבות דיונים בשנה שעברה והשנה באתר 'הינשוף' של דני אורבך, שמוקדש בעיקר להיסטוריה על סוגיה, כאן http://dannyorbach.com/2014/02/22/%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a2-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%a8%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94/ וכן כאן http://dannyorbach.com/2013/05/04/%d7%9e%d7%93%d7%a2%d7%99-%d7%94%d7%93%d7%a9%d7%90-%d7%90%d7%95-%d7%91%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d/ ניסיתי להגדיר לעצמי מהו סוג ההסטוריה שיכול להיות מהותי ו'ריאלי' לאנשים כיום, שיהיה נפרד מההיסטוריה העיונית שאינה מנסה להוציא מסקנות, או זו המכוונת לקהל הרחב ושמתרכזת בהעשרה-בידורית עם מקבץ קוריוזים. מדוע שהמחקר ההיסטורי לא יהיה שימושי באמת? ממש כמו ניתוחי אנליסטים ('מנתחי מערכות') שמנסים לחזות התנהגויות של גופים, מימשלים או טרנדים; או ניתוחי מצב של אנשי-מודיעין ו'צוותי חשיבה' (וכן כיום גם big data). גם ניתוח היסטורי יכול להיות כלי בידי מקבלי החלטות; יכול להדגים מה עובד ומה לא; איך לפתור בעיה מסויימת או איך פיתרון מסויים הצליח או נכשל בעבר. איך ניתן להגיע לסוג כזה של היסטוריה? על ידי הצבת כללים ברורים, שאינם מתקיימים תמיד במחקרים הקיימים. ראש וראשון להם - 'עיקרון התוצאה'. מה הוא אומר? שכאשר יש תוצאה ידועה ומתועדת. כל מה שקדם לה והוביל אליה, חייב להיראות כאילו *נועד* להוביל אליה. מקריות תמיד קיימת (לדעתי היא נפוצה באומנות), אבל לא יכולה להיחשב כהסבר יחיד. התייחסות לתוצאה כאל מרכיב מרכזי במשוואה, יכולה לסייע לנו למצוא את המרכיב החסר. כך למשל אם משוואה אופיינית תיראה כך - מסמך/עדות + אירוע עלום = תוצאה מתועדת, אזי תוצאה מתועדת - מסמך/עדות = אירוע עלום. כלומר התוצאה מעידה על קיומם של אירועים (החלטות, פעולות; תוכניות) שאינם ידועים לנו, אבל קיומם מתחייב בגללה. מרגע שהנחנו שהתוצאה היא הבסיס שממנו נעשה אקסטרפולציה לאחור, וננסה להעריך את ה'פתילים' שהתכנסו לנקודה הזו (כמו אדם שמס' אבותיו הולך וגדל ככל שנבדוק רחוק יותר לתוך העבר), נוכל לאתר אירועים עלומים שאיננו יודעים עליהם, אבל שקיומם מתחייב כדי להסביר את התוצאה. מטרת העיקרון הזה לסייע לנו לאתר בצורה ברורה את הגורמים לאירוע מסויים. בכך נוכל לדחות שיטות מחקר היסטוריות, שמנסות לטשטש את הגורמים, ע"י הצגת יסודות קונספיראטיביים - גופים עלומים ואמורפיים (כמו 'אליטות' למשל או 'הנהגות' במקום אישים ספציפיים) שיכולים להסביר כל דבר שהוא, וכך לתמוך בכל דעה שלא נוצרה מתוך העובדות הקיימות, אלא מ-wishful thinking, כמו אידיאולוגיה מועדפת. בעזרת שיטה כזו ודומות לה, שינטרלו ככל הניתן אידיאולוגיות והנחות-מראש שאינן מוכחות (או ניתנות להפרכה, כמו שפופר מצא), נוכל לתת ניתוח ריאלי יותר של מצבים היסטוריים, ולהוציא מהם מסקנות אופרטיביות - 'היסטוריה שימושית' אמיתית. היו בעבר נסיונות 'לכמת' היסטוריה (בעיקר צבאית) שנכשלו. היום יש לנו ידע רב יותר, ומדעי הטבע פולשים עמוק יותר ויותר לתחומי מדעי הרוח, מנתצים בדרכם מיתוסים ואשליות לרוב. כך שהשיטות החדשות יכולות לסייע טוב יותר. אבל מעל כל נוסחה או אקסיומה, חייבת להיות רוח כללית מעשית, שמטרתה לחפש את המסקנות. התוצאות הן העיקר. הן הבסיס. אני חושב שגישה כזו תשפר את מעמדם של היסטריונים ותוסיף יוקרה לתחום, כמו גם תועלת ממשית ומיידית שיהיה ניתן להפיק מהמחקר, ולא רק כדי להוציא תואר ועוד משרה אקדמית סתמית שלא תועיל לאיש (ואין מחסור בכאלה). כל חוקר יכול להיות מעניין ומעשיר, וכל אחד יכול לשאוף להיות השם הגדול הבא בתחום (וצריך לומר שההצלחה המסחרית של ספרי היסטוריה בשנים האחרונות, תרמה מאוד לכמה תחומי מחקר היסטוריים). זה בלי ספק טוב יותר מאשר להוסיף עוד כרך שנשמע יותר כמו ביקורת ספרותית. ההיסטוריה היתה טובה יותר, מאז ומתמיד.


אליזבת הi, יקטרינה הגדולה. יש היסטוריונ/ית - פנתרית סגולה


14:58 | ‏2014/‏09/‏04

שהישוו בין משטריהן ותקופותיהן? יש בידי ספר the queens and the hive על אליזבת הi ומרי סטיוארט. ספר יפהפה ומלמד הרבה. נכנס לעומק פסיכולוגי. (המחברת - edith sitwell ). האם ידוע פה למישהם על היסטוריוניות או סופרות אחרות שכתבו על הקשר הזה?0( עליי להודות שדמותה של אליזבת הi תמיד קסמה לי ). מחפשת ספרים על התקופה האליזבתנית בכללה.


שאלה על מנהיג ביוון או ברומא - erezbanai


21:37 | ‏2014/‏03/‏19

אני מחפש את שמו של מנהיג בתקופת יוון או רומא, שהחזיק עוזר ששמר שהשתן לא יעלה לו לראש. תודה רבה מראש.


איסבל פרון. - Obstbaum


09:27 | ‏2014/‏03/‏18

שלום, אני זקוק למקורות מידע (ספרים, מאמרים אקדמיים) בנושא הפוליטיקה הארגנטינאית בתקופת כהונתה של איסבל פרון כנשיאה וכסגנית נשיאה בארגנטינה. תודה.


שלום - gingerie23


16:18 | ‏2014/‏08/‏03

אני לא יודעת אם רלוונטי לפה אבל בכל מקרה אנסה: אני מחפשת מידע לגבי הפגיעה הכלכלית שנגרמה כתוצאה מ"הערפיח הגדול" שהתרחש ב1952 באנגליה, אשמח מאוד לעזרה.


מיהו מנהיג? - על ההגדרות הקיימות ועוד - Y. Welis


00:45 | ‏2014/‏03/‏02

בעקבות קריאה בספרו של מיכה פופר, 'ההולכים שבי אחריו' http://www.ramotbooks.co.il/index.php?book=303470    שעוסק במנהיגים והגדרת המשיכה שלהם, עלו אצלי כמה רעיונות להגדרת מהותו של המנהיג. מה מייחד אותו לעומת אנשים אחרים, רגילים. בספרו טוען פופר שמנהיג הוא בעיקרו של דבר הגדרה של המונהגים (העם, הקבוצה, הבוחרים; כל מי שרואים בו מנהיג). הם אלה שעושים אותו למנהיג, והוא מתאים את עצמו לדרישותיהם. הם גם אלה שקובעים מתי הוא כבר לא מנהיג - אם שעת החירום למשל עברה. כך שמנהיג הוא *הדימוי* שנוצר אצל המונהגים, ולא בהכרח האיש עצמו. זה נכון אולי למנהיגים מינוריים, שהיו במקרה בשלטון בתקופה מסויימת, ושנדרשו להנהיג בזמן מסויים. אבל יש סוג של מנהיגים שאינם נקבעים ע"י המונהגים, אלא שממציאים את עצמם. הם מזכירים ממציא שיוצר שוק חדש יש מאין, למוצר שלא היתקיים עד אז, שעבורו הטענה 'אין שוק למוצר' אינה רלוונטית. המנהיג הזה הוא במידה רבה סוג של יזם, שיודע מה תהיה ההשפעה של המצאתו. בכך הוא דומה לממציאים ששינו את ההיסטוריה. מנהיג-ממציא שכזה, צריך לעבור שלושה שלבים: לזהות דבר שלא ידוע (כמו סטארטאפיסט שמזהה טכנולוגיה שאינה קיימת עדיין) - רעיון, דעה, מצב קיומי, ולהבין את הייחוד שלהם. להבין את ההשלכות ואת *התוצאות* של הרעיון. הוא יודע איך המציאות תיראה, מרגע שהרעיון יוצג.     הוא יודע איך להגיע למטרה - ביצוע השינוי. יש לו הנחישות, המרץ והרצון להגיע לשם, בכל מחיר. לרוב דרך מניפולציה ודורסנות. אין מחיר רב מדי עבורו.   דוגמאות מההיסטוריה - * אלכסנדר מוקדון - כובש האימפריה הפרסית * קורטיז - כובש האינקה * ג'ינגיס חאן - שכבש לעצמו תוך עשר שנים בערך אימפריה רציפה יבשתית הגדולה ביותר שהתקיימה עד אז בהיסטוריה * סטאלין - לא בכל דרכיו, אבל ברובן. * היטלר - אולי הדוגמא הבולטת יותר בתקופה המודרנית. סינגולאריות אמיתית. הם disruptive-ים - מפריעים למהלך ההיסטוריה באופן קיצוני, ומשנים אותה במהירות רבה, על פי רוב במשולב עם הכחדה המונית. לדעתי אגב זה תהליך אבולוציוני - אופייני ל*קפיצות* שבה האבולוציה מתקדמת, אבל זה כבר עניין אחר שארחיב עליו בעתיד.


השבת ניסי הלגיונות הרומיים מקרב חרן - yafel


13:58 | ‏2014/‏01/‏25

שלום, ידוע שניס הצבא הרומי שנפלו לידי הפרתים הושבו לרומים סביב שנת 2 לפנה"ס והיו את הסיבה להתחלת הבניה של פורום אוגוסטוס. מישהו יכול להרחיב או להפנות לנסיבות שבהן בוחזרו הניסים לרומאים? הסכם? ניצחון רומאי? תשלום כסף? תודה יפאל


שלום ידוע לכם אם יש תרגום מדעי (עם ביאורים) - מני אה


11:22 | ‏2013/‏12/‏21

לברית החדשה? תודה


פרנקו וסלאזר - דיקטטורים "טובים"? - שנאוצר משהו


23:12 | ‏2013/‏12/‏17

שלום. בזמן האחרון התחלתי להיות מסוקרן מספרד ופורטוגל, או ספציפית, איך הן נראו עד היום בעיני כמו השריד האחרון לפאשיזם באירופה (מלבד ברית המועצות, כמובן) לאחר מלחמת העולם השנייה. אבל לאחרונה, בקריאה יותר מעמיקה אני מגלה שדווקא יש מחלוקת בשאלת היותם דיקטטורים. אין ספק שפרנקו, לדוגמה, היה ברמה לפחות של מוסוליני כשעלה - אבל אחרי מלחמת העולם השנייה, עושה רושם שספרד החלה בפיקוחו להיפתח ולהתפתח, ושפרנקו מראש הנדס את חזרת המדינה לדמוקרטיה ברגע שימות (שלא נדבר על שמועה ששמעתי לפיה אומרים שהוא הציל מלא יהודים בשואה). עם סלאזר, המצב יותר מסובך. לפי מה שהבנתי, מבחינת חופש האזרח והפערים החברתיים, הוא היה די דומה למוסוליני והיטלר, שלא נדבר על הלאומנות הפורטוגזית והשמירה הדורסנית שלו על מה שנשאר מהאיפריה שלה - אבל הוא עדיין תרם לא מעט לחינוך, לזכויות העובד ובמיוחד לכלכלה של מדינתו. שוב, זה הכל לפי מה שהבנתי. אולי הבנתי לא נכון, או שקראתי את הדברים הלא נכונים. שאלתי היא, מידע שלכם - מה באמת אפשר לומר על פרנקו וסלאזר? עד כמה המשטרים שלהם היו דומים למשטרים הפאשיסטיים הקלאסיים? עד כמה הם היו שונים? אני גם אשמח אם תוכלו להפנות אותו למקורות שבהם אני אוכל להעשיר את עצמי בתחום הזה. תודה.


מי יודע על ספר היסטוריה שנכתב מנקודת מבט - פנתרית סגולה


12:02 | ‏2013/‏04/‏12

מגדרית? ביתר דיוק, מנקודת מבט נשית? לי כתיבת ההיסטוריה הנוכחית לא אומרת כלום - הכל זה פוליטיקה ותכופות מלחמות, ועיסוק בדמויות גבריות שאינן קרובות ללבי. אם מוזכרות דמויות נשיות הן "מטופלות" תמיד כמשניות. ההיסטוריה שאני אישית רואה כאמיתית - זו של העם עצמו (וכמובן 50% ממנו זה אנחנו הנשים) איננה "מטופלת" כמעט. הבנתי שבפוסט מודרניזם הטרנד הזה השתנה.


צעדת מוות - מני אה


18:25 | ‏2013/‏04/‏12

אהלן, יש לי חוברת של עדויות של בית לוחמי הגיטאות ואחרי קריאה של כמה אני מעוניין לדעת אם אתם יודעים איפה אפשר למצוא עדויות על/שמזכירות צעדות מוות ועוסקות בשאלה למה הם לא השתלטו על השומרים תודה


רכשתי את הספר "קליאופטרה" מאת סטייסי שיף - - פנתרית סגולה


12:07 | ‏2013/‏04/‏12

סיפור חייה של מלכה אדירה זו - מתקן הרבה מהעיוותים והזילות של הצגתה המשנית כל כך, בין השאר במחזה (הדל לדעתי) של שייקספיר. אני ממליצה ללקרוא.


"באהלי ישמעאל" מאת מרטין גילברט - מכסי פיכלשטיינר


10:38 | ‏2013/‏11/‏27

האם מישהו קרא ומוכן לחוות דעה? מהסקירות שראיתי ברשת, עולה תמונה של ספר, שכל מטרתו לשלול את תביעות הפליטים הפלסטינים בטיעון "אנחנו סבלנו יותר". אבל אולי הסקירות תופסות טרמפ על הספר, ואינן משקפות את תוכנו.


כמה שאלות על רומא ויהודה במאה הראשונה לספירה - dragonesss


08:10 | ‏2013/‏11/‏18

שלום לכם, אני עושה תחקיר על התקופה, וכך הגעתי אל הפורום הזה. אשמח אם תוכלו לענות על כמה שאלות שנותרו לי, או להפנות אותי למקורות לגביהן: -    מה היה שיעור המסים ביהודה בשנים שלפני החורבן? -    מה גרם לרעב בתקופת קלאודיוס, עליו מספר פאולוס? -    האם היו דיבורים על דמוקרטיה ביהודה (כפי שיוספוס אומר על חנן בן חנן ויהושוע בן גמלא במותם)? -    אחרי שאגריפס 1 מת, מה קרה לקיפרוס אישתו? (היא לא מופיעה יותר אצל יוספוס, כששאר המשפחה מופיעה הרבה) -    האם קיסריה-פיליפי היתה תמיד בידי ברניקי ואגריפס, גם כשאריסטובלוס בן הורדוס מלך כלקיס קיבל את כלקיס? אם לא, מתי חזרה אליהם? -    האם השליטה בכה"ג ובכספי המקדש נותרה בידי בני הורדוס מלך כלקיס (וברניקי), או עברה לידי אגריפס? -          למה לא היה נציב ביהודה מאמצע שנות ה70 במשך עשור? תודה!


מונאקו, האם מושבה פיניקית? - טיפות אף


14:32 | ‏2013/‏09/‏28

שלום לכל באי וחברי הפורום, לאחרונה קראתי סברה שטוענת כי מונאקו נוסדה כמושבה פיניקית ונקראה "מנוחה" (למשל פה: http://www.monaco.cidadesvirtuais.net/engl/historia.htm). אולם מקורות רבים אחרים טוענים שהיא נוסדה דווקא כמושבה יוונית, ע"י יוונים יוצאי פוקייה (phocaea) ונקראה μόνοικος (מיוונית: בית בודד). ברצוני לשאול מה הגרסה המדוייקת יותר? פיניקית או יוונית? תודה לכל העונים!


Copyright©1996-2014, תפוז אנשים בע"מ