תפוז אנשים - קומונות - גירסה טקסטואלית
תפוז אנשים
Google
 

עריכה לשונית



קומונה זו מיועדת לעורכים לשוניים בעברית או למי שעיסוקו קשור לעריכת
טקסטים בעברית (בין הכתובים בעברית במקור
ובין מתורגמים) וכן לכל מי שיש לו זיקה
מקצועית לשפה העברית.
מוזמן גם כל מי שהשפה
העברית קרובה ללבו ויש לו עניין
בהתפתחותה ובמגמותיה, ההיסטוריות והעכשוויות.
זה המקום להעלות סוגיות בלשון העברית ולשבת על מדוכת המילה הנכונה בהקשר הנכון, במקום הנכון ובמשלב הנכון.
:     3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15     
עכשיו ב-FLIX

אחת נגד ארבעה
the flying dutcman
נמיה קטנה ואמיצה נלחמת בארבעה אריות
זמן: 01:21   צפיות: 888  

הצעה לדיון ואולי אפילו לפינה קבועה - הנחליאלי


19:16 | ‏2006/‏10/‏18

הערותיכם והארותיכם על הייחוד הסמנטי של מילים קרובות. והפעם: "עיין ערך". להסתכל, הסתכלות; לעיין, עיון; להתבונן, התבוננות; להביט, הבטה, נקודת מבט; להשקיף, השקפה, השקפת עולם; פרספקטיבה; לתפוס, תפיסת עולם; לראות, ראיית עולם, נראה ש... מראה; לדמיין, דימוי, נדמה ש..


על סנדלרים ועל ילדיהם - הנחליאלי


13:54 | ‏2006/‏10/‏18

מסתבר שהפתגם מוכר היטב באנגלית, ומן הסתם גם בשפות אחרות. לא מצאתי את מקורו. והוא נאמר הן על הסנדלר הן על ילדיו. there's an old saying, "the children of the shoemaker go barefoot", meaning that the shoemaker is so busy making shoes for other people that his kids are neglected. כל אחד רוצה להיות מליין, להיות מליין, להיות מליין! ואם לא מליין, אז... שאלון: מה את/ה מעדיפ/ה להיות: בן/בת של מיליונרית? בן/בת של רופא ילדים? בן/בת של יועץ לענייני זוגיות? בן/בת של יועצת סקס? בן/בת של פסיכיאטר? בן/בת של עורכת טקסטים?


בוקר טוב - 1naftaly


08:17 | ‏2006/‏10/‏18

איך מתעתקים לעברית cia ? בחיריק באַי ובאֵי ? יש כללים ? סי-איי-אייי ? תודה


בהמשך לדיון שהתנהל כאן - henor


08:45 | ‏2006/‏10/‏18

(אין לי כוח לחפש אותו ולשרשר אליו): "הדת והמסורת היהודית" - התואר מתייחס לשני שמות העצם, אבל משום מה לא נשמע לי לומר "הדת והמסורת היהודיות". מה האוזן שלכם אומרת?


השתלמות בעריכת לשון (או עריכה לשוני - henor


08:48 | ‏2006/‏10/‏18

ת) האם יש מסגרת של השתלמות, סדנה או קורס מתקדם לעורכי לשון שכבר עובדים בשטח (חוץ מאשר מעל דפי פורום זה, כמובן)?


אחרי הגהה של עבודה לקוסמטיקה - ורד הגליל


10:59 | ‏2006/‏10/‏18

של הבת שלי, נשארתי עם שאלה פתוחה: תוכן הענינים, האם כותבים עם שני י' (העניינים), כפי שהיא טענה? והאם זה "תוכן הענינים" או "תוכן ענינים"? אשמח לתשובתכם \ וטוב שיש אתכם.


מהחדשות הבוקר - henor


10:32 | ‏2006/‏10/‏15

יש מקום להגיש נגד הנשיא כתב אישום בגין "קיום יחסי מין תוך ניצול מרות". אני יודעת שמשתדלים שלא לכתוב "תוך" לבד. כיצד הייתם משנים כאן?


הרהוט, תשובה לשאלתך - ורד הגליל


04:23 | ‏2006/‏10/‏16

בלינק הבא, שבגלל שעברו שלושה ימים כבר לא קופץ למעלה. אז הנה זה - לחץ פה


טיפים - עורכת לשון


12:59 | ‏2006/‏10/‏16

ב'ילקוט תיקוני לשון' של חנה מגיד מצאתי דיונים בחילופי המילים האלה: 1. אך - רק 'אך' ו'רק' משמשות להגבלה ("ויישאר אך נוח ואשר איתו בתיבה", "ואימלטה רק אני לבדי"). אבל 'אך' משמשת גם לקביעת זמן, במשמע 'תכף ל-': "אך צלצל הפעמון, נכנסו התלמידים לכיתה"; "אך נכנס השוטר, ברח החשוד".   2. בודד - יחיד בודד: תה"פ מצב - מבודד מבני אדם ("האיש חי בודד ומת בודד"). אבל - "נשמעו יריות יחידות" [יחידות - ש"ת; ואפשר גם ספורות, אחדות, מעטות]). 3. בייחוד - במיוחד במיוחד: "אני אוהב עוגות, שנאפו במיוחד בשבילי"; "הבית הזה נבנה במיוחד לנכים"; "הבגדים הוכנו במיוחד לקיץ (לקיץ בלבד)". בייחוד: "אני אוהב עוגות, ובייחוד עוגות גבינה"; "אהבתי לטייל בשדות, בייחוד בשעות הבוקר". הכלל: 'במיוחד' מצביע על תכלית בלעדית. 'בייחוד' מדגיש את חשיבותו המיוחדת של הענייןבהשוואה לשאר. נאמר "לא במיוחד" רק אם אנו מתכוונים לשלילת הבלעדיות. למשל, "לא במיוחד הכנתי את ההרצאה, היא מוכנה מזמן";. אבל - "אתה אוהב עוגות? - לא ביותר"; "נהנית מהרחצה בים? - לא ביותר, כי הים סוער".


בנו ובתו - הנחליאלי


19:43 | ‏2006/‏10/‏16

    סדר מועד, מסכת ביצה פרק ד,ט:     אומר יוליכו בנו ובתו הקטנים          סדר נזיקין, מסכת בבא מציעא פרק א,ה:       מציאת בנו ובתו הקטנים, עבדו ושפחתו הכנעניים, ומציאת אשתו--הרי אלו שלו          סדר נזיקין, מסכת בבא מציעא דף כח, ב פרק ז הלכה ד משנה:     עצמו ועל ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו הגדולים ועל ידי אשתו מפני שיש בהן דעת אם בנו ובתו הקטנים, ובנו ובתו הקטנים, ועבדו ושפחתו הגדולים, מן הסתם גם בהקשר, במקום ובמשלב הנכונים.


בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה - הנחליאלי


20:31 | ‏2006/‏10/‏16

פרק ד,ג:   רבן גמליאל אומר, בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה


גנן, גננת - דוד המקורי1


17:26 | ‏2006/‏10/‏17

היי לכולם. לפי הכותרת אתם בטח מנחשים מה השאלה שלי. מה הנקבה של גנן ומה הזכר של גננת? הרי גנן הוא מישהו שעובד בגינה וגננת עובדת בגן ילדים.


הידד לעורכת לשון - הנחליאלי


23:55 | ‏2006/‏10/‏17

שייסדה את הקומונה הכי לוהטת ברשת!


עריכה לשונית או עריכת לשון? - עורכת לשון


00:30 | ‏2006/‏10/‏18

ובכן, חיפוש קטן בגוגל של 'לימודי תעודה בעריכה לשונית' מניב צרור תכניות ללימודי תעודה לעריכה לשונית דווקא, במוסדות אקדמיים מכובדים דווקא, שאמורים לדעת משהו בענייני לשון דווקא ואמורים לדעת אם נכון להגדיר 'עריכה לשונית' דווקא או מוטב ניסוח אחר. כן, יש גם עריכת לשון, אבל העריכה הלשונית צועדת בראש, דווקא. ויש גם עורכי לשון, אבל עורכים לשוניים צועדים קוממיות ובלי להשפיל מבט בפרסומים האקדמיים המוקפדים. אבל למה אכביר אני מילים? הנה קטע מהשרשור שהתנהל בפורום תרגום ועריכה כאן בתפוז וגם קישור לשרשור עצמו וכמה קטעים מועתקים על התכניות ללימודי תעודה בעריכה לשונית. כולם מדברים בעד עצמם (והיה עורך דדוש לומר: בעדם).   הקטע מהשרשור: זאת בדיוק הנקודה, מאת: boojieו   10/09/05 | 22:54 ואני רגישה לעניין הזה משום שלא מזמן עסקתי בחיפוש עורך לשוני/לשון, והבנתי מה מפריע לי אצל רבים מהם. לא, עורך לשוני/לשון לא עורך את הלשון. הוא עורך את הטקסט. הוא עשוי לערוך את הטקסט מבחינה לשונית (והנה בדיוק המקום שבו נכנס התואר), אבל הוא לא עורך את הלשון עצמה. אני לא חושבת שלקונספט הזה, "לערוך לשון", יש בכלל משמעות. לעורכים לשוניים, בפרט בתחום הספרותי, יש לעתים קרובות נטייה להחמיץ את העובדה שמוקד העבודה שלהם הוא הטקסט, לא הלשון. וכך אנחנו נתקלים בתיקוני עריכה שמחריבים משלב, מאחידים בין דוברים שונים, משמידים כל זכר לפערי קצב טקסטואליים, מעלימים מצב רוח ובאופן כללי גוזלים מהטקסט מגוון של כלים ספרותיים שבהם נעשה שימוש, שלא לדבר על פגיעה בנוחות הקריאה וברציפותה, וכל זאת לטובת התקינות הלשונית. עורכים לשוניים לא עורכים לשון. הם עורכים טקסט. לפעמים, למרבה הצער, צריך להזכיר להם את זה. וקטע מועתק על אודות לימודי התעודה בעריכה לשונית באוניברסיטת ת"א: א. כללי מסלול לימודי תעודה בעריכה לשונית בעברית פועל במסגרת החוג ללשון העברית וללשונות השמיות. בבסיס התכנית עומדת התפיסה שהכשרת כוח אדם משכיל ומיומן של עורכים לשוניים היא אחת הדרכים למציאת פתרון הולם להשבחת צורתם וסגנונם של דברים הרואים אור בעברית. יותר מכל גוף אחר יש בכוחה של האוניברסיטה, ובפרט אוניברסיטת תל-אביב, להכשיר כראוי את המבקש לעסוק בעריכת לשון. הפקולטה למדעי הרוח, ובתוכה החוגים ללשון העברית וללשונות השמיות והחוגים לספרויות, התברכה בחוקרים מעולים שתחום מחקרם עשוי לפרנס כהלכה את לימודי העיון העומדים בבסיס ההכשרה הדרושה. התכנית מעניקה לבוגריה תעודה בעריכה לשונית. והנה דף (ממדור לימודים ב- ynet) המציג תכניות שונות ללימודי תעודה ב- אופס, עריכה לשונית דווקא: שם החוג       ירושלים  לימודי תעודה  המכללה למינהל  עריכה לשונית       ירושלים וישובי מודיעין, הצפון, המרכז, הדרום  לימודי תעודה  המכללה למינהל  עריכה לשונית בוקר/ערב לגמול       ירושלים  לימודי תעודה  המכללה למינהל  עריכה לשונית וכתיבה מנהלית       בית ברל  מכללה אקדמית  המכללה האקדמית בית ברל  עריכת טקסט       תל אביב -יפו  אוניברסיטה  אוניברסיטת תל-אביב  עריכה לשונית       ירושלים  מכללה אקדמית  המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין  עריכה לשונית


מה אתם עושים עם "הנתפסות כתורמות" - הנחליאלי


09:46 | ‏2006/‏10/‏15

לדוגמה. כנראה מן האנגלית התנחלה במחוזותנו צורה מעין זו: ההתנהגויות הנתפסות כתורמות לשיפור מערכת היחסים בקבוצה. are perceived as contributing to "הנתפסות כמועילות" הזה מקפיץ אצלי פיוז, אבל אודה על האמת, לא תמיד יש לי פתרון חלופי נוח. אפשר "נתפסות כהתנהגויות התורמות..." אבל אז פעמיים התנהגויות ברצף -- מסורבל. אפשר "נחשבות למועילות", אבל נחשבות זה לא נתפסות. מה פתרונותיכם?


Copyright©1996-2014, תפוז אנשים בע"מ